במאמר שפורסם בכתב העת The New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם אירוע מוחי איסכמי גדול, תרומבקטומי אנדווסקולארי הובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר מטיפול תרופתי, אך לוותה בסיכון גבוה יותר לסיבוכים וסקולאריים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים מידע מוגבל אודות היעילות והבטיחות של תרומבקטומי אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי גדול. כעת הם השלימו מחקר פרוספקטיבי, אקראי, בתווית-פתוח, שכלל חולים עם אירוע מוחי משנית לחסימה של עורק תרדמה פנימי או של הסגמנט הראשון של העורק המוחי המרכזי להערכת תוצאות תרומבקטומי אנדווסקולארי בתוך 24 שעות מהופעת תסמיני אירוע מוחי.

החוקרים התמקדו בחולים עם מדד של 3-5 נקודות לפי סיווג Alberta Stroke Program Early Computed Tomography (טווח של 0-10, כאשר ערכים נמוכים יותר מעידים על אוטם גדול יותר), או נפח ליבה של לפחות 50 מ”ל בבדיקת הדמיה.

המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 להשלמת תרומבקטומי אנדווסקולארי עם טיפול תרופתי, או טיפול תרופתי בלבד.

התוצא העיקרי היה מדד mRS (או Modified Rankin Scale) לאחר 90 ימים (טווח של 0-6 נקודות, כאשר מדד גבוה יותר מעיד על מוגבלות חמורה יותר). עצמאות תפקודית הוגדרה כתוצא משני של המחקר.

החוקרים מדווחים כי המחקר הופסק בשלב מוקדם לאור נתוני היעילות; 178 חולים חולקו לזרוע תרומבקטומי אנדווסקולארי ו-174 חולקו לזרוע טיפול תרופתי. יחס הסיכויים הכולל לשינוי במדד mRS לכיוון תוצאות טובות יותר בעקבות תרומבקטומי אנדווסקולארי עמד על 1.51 (רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.89, p<0.001).

מהנתונים עולה כי 20% מהחולים בזרוע תרומבקטומי אנדווסקולארי ו-7% מאלו בזרוע טיפול תרופתי בלבד השיגו את התוצא המשני של עצמאות תפקודית (סיכון יחסי של 2.97, רווח בר-סמך 95% של 1.60-5.51).

שיעורי התמותה היו דומים בשתי הקבוצות.

בזרוע תרומבקטומי אנדווסקולארי, סיבוכים באתר גישה עורקית תועדה ב-5 חולים, דיסקציה ב-10 חולים, פרפורציה של כלי דם מוחי ב-7 חולים ווזוספאזם זמני ב-11 חולים. דימום תוך-גולגולתי תסמיני דווח בחולה אחד בזרוע תרומבקטומי אנדווסקולארי ובשני חולים בזרוע הטיפול התרופתי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות גבוהה יותר של תרומבקטומי אנדווסקולארי לעומת טיפול תרופתי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי גדול, אך זאת לצד סיכון גבוה יותר לסיבוכים וסקולאריים.

N Engl J Med 2023; 388:1259-1271