בחולים עם אירוע מוחי איסכמי אקוטי תועדה פרוגנוזה גרועה יותר בנוכחות דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Sleep Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שכיחות דום נשימה חסימתי בשינה מצויה במגמת עליה ומלווה בשינויים פתופיזיולוגיים, כאשר מחקרים קודמים מצאו כי דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה מלווה בסיכון גבוה כפליים לאירוע מוחי ומעלה את הסיכון להישנות אירוע מוחי.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 125 מבוגרים עם דום נשימה חסימתי בשינה ואירוע מוחי איסכמי בדרגה קלה-עד-בינונית. המשתתפים השלימו בדיקת מעבדת שינה בתוך שבוע מהופעת האירוע המוחי בין ינואר 2015 ועד יוני 2020 וסווגו לפי חומרת דום נשימה חסימתי בשינה על-פי מדד אפניאה:היפופניאה של פחות מ-30/שעה (לא חמור) או 30/שעה ומעלה (חמור). הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 58 שנים, 87% היו גברים. כשליש מהמשתתפים ענו על הקריטריון להגדרת דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה.

מהנתונים עולה כי בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של יתר לחץ דם (85.4% לעומת 56%, P=0.002) ומדד מסת גוף גבוה יותר (28 לעומת 24, p<0.001). גורמים אחרים כללו לחץ דם, היסטוריית עישון, צריכת אלכוהול וסוכרת, אשר הופיעו בשכיחות דומה בשתי הקבוצות.

בדיקת EEG כמותית בקרב חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה הדגימה עוצמה יחסית נמוכה של גלי אלפא, ביתא וסיגמא. תרשים ה-EEG הדגים גם יחס גבוה יותר בין גלי דלתא ואלפא ועוצמה יחסית גבוהה יותר של גל דלתא בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה.

בנוסף, החוקרים זיהו קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה ובין סיכון גבוה פי 3.6 לפרוגנוזה גרועה, אשר הוגדרה בנוכחות מדד Modified Rankin Scale של 3 ומעלה (24.4% בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה, בהשוואה ל-8.3% בחולים עם הפרעת נשימה בשינה שאינה חמורה, p=0.03).

ממצאי המחקר מאשרים כי דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לפרוגנוזה גרועה יותר בשלב האקוטי של אירוע מוחי איסכמי. שילוב מדדי EEG כמותי עשוי לסייע בהערכה טובה ומדויקת יותר של הפרוגנוזה התפקודית של חולים לאחר אירוע מוחי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים לאחר אירוע מוחי איסכמי, כאשר דפוסי פעילות בתרשימי EEG עשויים לסייע בחיזוי הפרוגנוזה התפקודית של החולים וייתכן כי טיפול בהפרעת הנשימה בשינה ישפיע לטובה על הפרוגנוזה של החולים.

Sleep Med, Dec 5, 2022

לידיעה במדסקייפ