מדד סיכון קליני מסייע בחיזוי הסיכון לדמנציה וסקולארית לאחר אירוע מוחי איסכמי (Stroke Res Treat)

במאמר שפורסם בכתב העת Stroke Research and Treatment מדווחים חוקרים מתאילנד על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד סיכון קליני עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לדמנציה וסקולארית בחולים ששרדו אירוע מוחי איסכמי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דמנציה לאחר אירוע מוחי הינה סיבוך חשוב של אירוע מוחי ודורש צעדים למניעה, אבחנה וטיפול. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לפתח מדד סיכון קליני פשוט לחיזוי הסיכון לדמנציה וסקולארית בחולים עם אירוע מוחי איסכמי.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 177 חולים ששרדו אירוע מוחי איסכמי. בעת הקבלה לאשפוז הושלמה הערכה סטנדרטים של חולה עם אירוע מוחי ולאחר שישה חודשים מהאירוע המוחי הושלמה הערכה לנוכחות דמנציה. המנבאים המשמעותיים שימשו לפתח מדד סיכון באמצעות מודל סטטיסטי רב-משתני.

מהנתונים שישה חודשים לאחר האירוע המוחי עולה כי 27.1% מהחולים אובחנו כלוקים בדמנציה וסקולארית. מניתוח הנתונים עלה כי חמישה משתנים נכללו במדד הסיכון: גיל, רמת השכלה, היסטוריה של אירוע מוחי, אות מוגבר בחומר לבן ותת-סוג האירוע המוחי.

מדד הסיכון הדגים שטח מתחת לעקומת ה-Receiver Operating Characteristics של 0.76, עם רגישות של 72.9% וסגוליות של 79.1% לחיזוי הסיכון לדמנציה וסקולארית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד הסיכון הקליני הדגים דיוק טוב ועשוי לסייע בזיהוי חולים לאחר אירוע מוחי איסכמי המצויים בסיכון גבוה לפתח דמנציה וסקולארית.

 

Stroke Res Treat. 2022 Sep 26

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן