עדויות חדשות תומכות בגרייה מגנטית מוחית להפרעות שינה לאחר אירוע מוחי (Neurol Sci)

מטופלים ששרדו אירוע מוחי לעיתים קרובות סובלים מהפרעות שינה לאחר אירוע מוחי, אך קיים חשש מפני תופעות הלוואי של טיפולים תרופתיים להפרעות אלו. מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Neurological Sciences עולה כי גרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) עשוי להשפיע לטובה על איכות השינה, מצב הרוח וחומרת אירוע מוחי בחולים אלו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גרייה מגנטית מוחית הינה כלי לא-תרופתי העשוי לסייע לחולים הסובלים מהפרעות שינה לאחר אירוע מוחי. הם ביקשו להשלים מטה-אנליזה במטרה לבחון את ההשפעות של גריה מוחית מגנטית חוזרת בחולים עם הפרעות שינה לאחר אירוע מוחי.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת גרייה מגנטית מוחית חוזרת לטיפול בהפרעות שינה לאחר אירוע מוחי. במסגרת הסקירה נבחנה ההשפעה על איכות השינה לפי מדדי Pittsburgh Sleep Quality Index, ההשפעה על מצב הרוח נבחנה באמצעות מדד Hamilton Anxiety Rating Scale וסולם NIHSS (National Institute of Health Stroke Scale) שימש להערכת חומרת אירוע מוחי.

מטה האנליזה כללה 17 מחקרים אקראיים ומבוקרים, עם 1,411 משתתפים.

מהתוצאות עולה כי גרייה מגנטית מוחית חוזרת עשויה לשפר את איכות השינה, מצב הרוח וחומרת אירוע מוחי בחולים עם הפרעת שינה לאחר אירוע מוחי, עם הבדל ממוצע של 2.51- במדד Pittsburgh Sleep Quality Index (12 מחקרים, p<0.00001), שיפור ממוצע של 4.05- במדד Hamilton Anxiety Rating Scale (2 מחקרים, p<0.00001) ושיפור ממוצע של 2.71- במדד NIHSS (2 מחקרים, p<0.00001).

ממצאי הסקירה מעידים כי גרייה מגנטית מוחית חוזרת עשויה להשפיע לטובה על איכות השינה, מצב הרוח וחומרת אירוע מוחי בחולים עם הפרעות שינה לאחר אירוע מוחי.

 

Neurol Sci. 2022 Aug 18

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן