שימוש ממושך ובמינון גבוה של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון מופחת לאשפוז בשל אירוע מוחי איסכמי בקרב חולים אסיאתיים עם סוכרת מסוג 2 ללא היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית טרשתית קודמת, אך עם אבחנה ידועה של דיסליפידמיה או יתר לחץ דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעה של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 על מניעת אירוע מוחי איסכמי בחולים אסיאתיים עם סוכרת מסוג 2 וללא מחלה קרדיווסקולארית קודמת. במחקר הרטרוספקטיבי הם בחנו את הנתונים ממאגר Taiwan National Health Insurance Research Database לתקופה שבין 1998 עד 2018.
חציון משך המעקב עמד על שלוש שנים והחוקרים בחנו את ההשפעה של משך החשיפה לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 על התפתחות אשפוז בשל אירוע מוחי איסכמי.
מדגם המחקר כלל 6,534 חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ומספר דומה של חולים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי. כ-53% מהמשתתפים במחקר היו נשים, הגיל הממוצע של החולים שנכללו במחקר עמד על 49 שנים.
הסיכון הכולל לאשפוז עקב אירוע מוחי איסכמי בקרב מטופלים בתכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לא היה נמוך יותר משמעותית, בהשוואה לסיכון שתועד בחולים שלא קיבלו טיפול בתרופות ממשפחה זו (יחס סיכון מתוקן של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.47-1.00; p=0.0506), אך בקרב מטופלים באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לאורך למעלה מ-251 ימים במהלך תקופת המחקר תועד סיכון נמוך יותר משמעותית לאשפוז עקב אירוע מוחי איסכמי, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופות אלו (יחס סיכון מתוקן של 0.28, רווח בר-סמך 95% של 0.11-0.71).
מינון מצטבר גבוה יותר של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (מעל 1,784 מ”ג) לווה בסיכון מופחת משמעותית לאשפוז עקב אירוע מוחי איסכמי.
מניתוח לפי תתי-קבוצות על-פי מאפייני בסיס שונים לא עלו הבדלים משמעותיים בהשפעה של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.
ממצאים עלו מצביעים על השפעה מגנה אפשרית מפני אירוע מוחי איסכמי בקרב חולים אסיאתיים עם סוכרת מסוג 2, בשילוב עם דיסליפידמיה או יתר לחץ דם, תחת טיפול ממושך ובמינון גבוה של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!