תוצאות טובות יותר עם התערבות אנדווסקולארית מוקדמת לטיפול בחסימת עורק בזילארי (Circulation)

בקרב חולים עם חסימת עורק בזילארי שהופנו לטיפול אנדווסקולארי, מתן טיפול תוך זמן קצר יותר מהופעת תסמינים מלווה בתוצאות טובות יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Circulation.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסימה של העורק הבזילארי הינה אירוע חמור, ללא עדויות דפיניטיביות המסייעות בבחירת הטיפול. למרות הוכחות רבות המעידות על תוצאות טובות יותר עם זמני טיפול קצרים יותר של טיפול אנדווסקולארי בחולים עם חסימה במערכת הקדמית, לא ברור אם קיימת תועלת דומה לטיפול מוקדם במקרים של חסימה של העורק הבזילארי.

החוקרים אספו נתונים ממאגר Get With the Guidelines-Stroke בין ינואר 2015 ועד דצמבר 2019. הם זיהו חולים עם חסימה של העורק הבזילארי אשר הופנו לטיפול אנדווסקולארי בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים. התוצאים העיקריים כללו את התמותה באשפוז, שחרור הביתה, ניידות בעת השחרור, עצמאות תפקודית בעת השחרור ודימום תוך-גולגולתי תסמיני. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מרווח הזמן מהופעת התסמינים עד לטיפול אנדווסקולארי ובין התוצאים.

מדגם המחקר כלל 315 חולים עם חסימה של עורק בזילארי אשר הופנו לטיפול אנדווסקולארי (גיל ממוצע של 65.9 שנים, 38.8% נשים). חציון מרווח זמן מהופעת תסמינים עד טיפול אנדווסקולארי עמד על 406 דקות.

בין השנים 2015 עד 2019 תועדה עליה בחציון מרווח הזמן בין הופעת תסמינים ועד טיפול אנדווסקולארי (מ-380 ל-411 דקות, P=0.016), אך לא חל שינוי משמעותי בשיעור החולים שטופלו בתוך 6 שעות מהופעת תסמינים (48.4% ו-44.0%, בהתאמה).

לאחר תקנון מצאו החוקרים כי הסיכון לתמותה באשפוז היה נמוך יותר משמעותית (יחס סיכויים מתוקן של 0.55, רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.68), כמו גם הסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים מתוקן של 0.52, רווח בר-סמך 95% של 0.43-0.84), עם סיכויים גבוהים יותר משמעותית לשחרור במצב נייד (יחס סיכויים של 1.72, רווח בר-סמך 95% של 1.37-2.16), שחרור הביתה (יחס סיכויים מתוקן של 2.19, רווח בר-סמך 95% של 1.73-2.77) ועצמאות תפקודית בשחרור (יחס סיכויים מתוקן של 2.21, רווח בר-סמך 95% של 1.66-2.95) כאשר מרווח הזמן מהופעת תסמינים ועד טיפול עמד על עד 6 שעות, בהשוואה לתוצאות כאשר מרווח הזמן עלה על 6 שעות. הירידה החדה בטיב התוצאות עם כל שעה של עיכוב בטיפול תועדה בתוך שש שעות מהופעת תסמינים.

ממצאי המחקר תומכים במאמצים למתן טיפול אנדווסקולארי מהיר בחולים עם חסימה של העורק הבזילארי.

Circulation, Jan 20, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן