במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין ערך מוסף למתן תוך-ורידי של Alteplase לפני טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד.

מטרת המחקר הייתה לבחון את עדויות ממחקרים אקראיים ומבוקרים אודות תוצאות טיפול אנדווסקולארי ישיר לעומת משלב טיפול אנדווסקולארי לאחר טיפול תוך-ורידי ב- Alteplase בחולים עם אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם גדול.

חיפוש במאגרי Medline ו-Scopus הוביל לזיהוי 3 מחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא, אשר כללו בסך הכול 1,092 חולים. התוצא העיקרי של המחקר היה הסבירות למדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-2 נקודות לאחר שלושה חודשים.

לא תועדו הבדלים בין טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי ולאחריו טיפול אנדווסקולארי, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד בהערכת הסיכוי למדד תפקודי של 0-2 נקודות לפי סולם mRS (יחס סיכויים מתוקן של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 0.76-1.63), או למדד של 0-1 נקודות (יחס סיכויים מתוקן של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.61) ושיפור תפקודי לאחר שלושה חודשים (יחס סיכויים מתוקן של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 0.86-1.37).

בקרב חולים שקיבלו טיפול תרומבוליטי לפני טיפול אנדווסקולארי תועד סיכוי נמוך יותר משמעותית לרה-קנליזציה מוצלחת לפני פרוצדורה אנדווסקולארית, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול אנדווסקולארי בלבד (יחס סיכויים של 0.37, רווח בר-סמך 95% של 0.18-0.77).

בקרב חולים שקיבלו טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי לפני טיפול אנדווסקולארי תועד שיעור נמוך יותר של אירועי דמם תוך-גולגולת, בהשוואה לאלו שהופנו ישירות לטיפול אנדווסקולארי (יחס סיכויים של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.92), אך ללא הבדל מובהק סטטיסטית בסיכוי לדמם תוך-גולגולתי תסמיני.

החוקרים לא זיהו הבדלים בין שתי הקבוצות בשיעורי תמותה מכל-סיבה, אירועים חריגים חמורים, או סיבוכים עקב הפרוצדורה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לא תועדו הבדלים בתוצאות התפקודיות עם טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי לפני טיפול אנדווסקולארי, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד בחולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול. לאור מספר שאלות שנותרו פתוחות בנושא, החוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים ומבוקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הנושא.

Neurology 2021