עייפות ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים מופיעים בשכיחות גבוהה בחולים לאחר אירוע מוחי איסכמי קל, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Stroke and Cerebrovascular Disease. החוקרים מברזיל מדווחים עוד כי טיפול בנוגדי-דיכאון וסטטינים לווה בסיכון מוגבר לעייפות, בעוד שבנשים צעירות תועדה שכיחות מוגברת של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים לאחר אירוע מוחי קל מצויים בסיכון מוגבר למספר סיבוכים נוירולוגיים. במקביל, ידוע כי עייפות ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים הם סיבוכים נפוצים לאחר אירוע מוחי. מטרת המחקר הייתה לתאר את שיעורי ההימצאות וגורמי הסיכון הקשורים עם התפתחות עייפות וגורמי סיכון לאחר אירוע מוחי קל.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל חולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי קל בין השנים 2015 ו-2019. אירוע מוחי איסכמי קל הוגדר כאירוע מוחי עם מדד NIHSS של פחות מ-4 נקודות ומדד mRS של פחות מ-2 נקודות. החולים היו במעקב למשך 12 חודשים מיום האירוע המוחי.
תוצאי הסיום העיקריים כללו עייפות וליקוי נוירו-פסיכיאטרי, כפי שנקבע לפי מדדי FSS (Fatigue Severity Scale) ו-HADS (Hospital Anxiety Depression Scale), בהתאמה.
מדגם המחקר כלל 60 משתתפים, כאשר כמחציתם (51.7%) היו גברים והגיל הממוצע עמד על 53.0 שנים.
עייפות לאחר-אירוע מוחי תועדה ב-32 חולים (53.3%) ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים תוארו ב-25 חולים (41.7%).
השימוש בנוגדי-דיכאון וסטטינים לווה בסיכון מוגבר לעייפות לאחר אירוע מוחי, בעוד שבנשים ובצעירים תועד סיכון מוגבר להתפתחות תסמינים נוירו-פסיכיאטריים לאחר אירוע מוחי (p<0.05). 18 חולים (30.0%) אובחנו עם עייפות וגם הפרעות פסיכיאטריות לאחר אירוע מוחי.
החוקרים כותבים כי עייפות ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים לאחר אירוע מוחי קל מופיעים בשכיחות גבוהה ויש מקום להשלים הערכה נפרדת כחלק מתהליכי ההתאוששות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!