גורמי סיכון לעייפות ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים בחולים לאחר אירוע מוחי קל (J Stroke Cerebrovasc Dis)

עייפות ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים מופיעים בשכיחות גבוהה בחולים לאחר אירוע מוחי איסכמי קל, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Stroke and Cerebrovascular Disease. החוקרים מברזיל מדווחים עוד כי טיפול בנוגדי-דיכאון וסטטינים לווה בסיכון מוגבר לעייפות, בעוד שבנשים צעירות תועדה שכיחות מוגברת של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים לאחר אירוע מוחי קל מצויים בסיכון מוגבר למספר סיבוכים נוירולוגיים. במקביל, ידוע כי עייפות ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים הם סיבוכים נפוצים לאחר אירוע מוחי. מטרת המחקר הייתה לתאר את שיעורי ההימצאות וגורמי הסיכון הקשורים עם התפתחות עייפות וגורמי סיכון לאחר אירוע מוחי קל.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל חולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי קל בין השנים 2015 ו-2019. אירוע מוחי איסכמי קל הוגדר כאירוע מוחי עם מדד NIHSS של פחות מ-4 נקודות ומדד mRS של פחות מ-2 נקודות. החולים היו במעקב למשך 12 חודשים מיום האירוע המוחי.

תוצאי הסיום העיקריים כללו עייפות וליקוי נוירו-פסיכיאטרי, כפי שנקבע לפי מדדי FSS (Fatigue Severity Scale) ו-HADS (Hospital Anxiety Depression Scale), בהתאמה.

מדגם המחקר כלל 60 משתתפים, כאשר כמחציתם (51.7%) היו גברים והגיל הממוצע עמד על 53.0 שנים.

עייפות לאחר-אירוע מוחי תועדה ב-32 חולים (53.3%) ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים תוארו ב-25 חולים (41.7%).

השימוש בנוגדי-דיכאון וסטטינים לווה בסיכון מוגבר לעייפות לאחר אירוע מוחי, בעוד שבנשים ובצעירים תועד סיכון מוגבר להתפתחות תסמינים נוירו-פסיכיאטריים לאחר אירוע מוחי (p<0.05). 18 חולים (30.0%) אובחנו עם עייפות וגם הפרעות פסיכיאטריות לאחר אירוע מוחי.

החוקרים כותבים כי עייפות ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים לאחר אירוע מוחי קל מופיעים בשכיחות גבוהה ויש מקום להשלים הערכה נפרדת כחלק מתהליכי ההתאוששות.

J Stroke Cerebrovasc Dis. 2021 Jul 7

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן