שני מחקרים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA מספקים עדויות נוספות מהן עולה כי שיעורי אבחנת פרפור פרוזדורים גבוהים יותר באמצעות ניטור ארוך-טווח בעזרת מוניטור לבבי מושתל (Insertable Cardiac Monitoring, או ICM), בהשוואה לגישה הסטנדרטית.

מחקר STROKE-AF כלל 496 חולים בתוך 10 ימים מאירוע מוחי על-רקע מחלת כלי דם גדולים או קטנים, אשר חולקו באקראי לניטור פרפור פרוזדורים לאורך 12 חודשים עם ICM, או ניטור סטנדרטי שכלל מוניטור לבבי חיצוני לטווח קצר, דוגמת ניטור אק”ג, הולטר אק”ג, טלמטריה, או מקליט אירועים.

מהנתונים עלה כי השימוש במוניטור לבבי מושתל לניטור אחר אירועי פרפור פרוזדורים, בהשוואה למעקב סטנדרטי אחר הפרעת הקצב, הוביל לזיהוי מספר גבוה יותר משמעותית של אירועי פרפור פרוזדורים לאורך 12 חודשים (12.1% מהחולים בזרוע ICM, לעומת 1.8% מאלו בזרוע הפלסבו, P<0.001).

מחקר PER DIEM כלל 300 חולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי בששת החודשים האחרונים (66% מהם מסיבה לא-ידועה), ללא היסטוריה קודמת של פרפור פרוזדורים. המשתתפים חולקו באקראי לניטור אלקטרוקרדיוגרפיה ממושך עם ILR (Implantable Loop Recorder) או 30 ימי ניטור חיצוני, עם ביקורי מעקב לאחר 30 ימים, 6 חודשים ו-12 חודשים.

מהנתונים עלה כי בקרב חולים עם אירוע מוחי איסכמי בהם לא הייתה עדות קודמת לפרפור פרוזדורים, השימוש במוניטור לבבי מושתל למשך 12 חודשים, בהשוואה לניטור חיצוני במשך 30 ימים, הוביל לאבחנת פרפור פרוזדורים בשיעור גבוה יותר משמעותית לאורך 12 חודשים (15.3% לעומת 4.7%, בהתאמה, p=0.003).שיעורי אבחנת פרפור פרוזדורים לא היו שונים משמעותית במהלך 30 הימים הראשונים לניטור, אך לאחר נקודת זמן זו, בזרוע ILR שיעורי אבחנת פרפור פרוזדורים המשך לעלות.

החוקרים מציינים כי הגורם המנבא המשמעותי ביותר לזיהוי פרפור פרוזדורים היה גיל, כאשר בקרב אלו מעל גיל 80 שנים שיעור אירועי פרפור פרוזדורים היה קרוב ל-50%.

ממצאי המחקרים הללו תומכים בניטור ארוך-טווח לזיהוי פרפור פרוזדורים בחולים לאחר אירוע מוחי איסכמי.

JAMA. Published online June 1, 2021.

לידיעה במדסקייפ