במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology מדווחים חוקרים מישראל על תוצאות מחקר חדש, בראשות פרופ’ אברהם וייס מבית החולים בלינסון, מהן עולה כי טיפול במעכבי תעלות מימן מלווה בשיעורים נמוכים יותר של אירוע מוחי איסכמי ראשון בקשישים בקהילה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות תוצאות הטיפול במעכבי תעלות מימן בקשישים. הם ביקשו לבחון את הקשר בין הטיפול התרופתי ובין הופעה ראשונה של אירוע מוחי איסכמי בקשישים.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים אלקטרוניים של שירותי בריאות כללית וזיהו באופן רטרוספקטיבי קשישים בגילאי 65 עד 95 שנים בישראל. המעקב אחר המטופלים שנכללו במחקר נמשך עד לאירוע מוחי איסכמי ראשון, תמותה, או תום תקופת המחקר.
מדגם המחקר כלל 29,639 משתתפים ללא היסטוריה של אירוע מוחי (גיל ממוצע של 82.2 שנים). מבין אלו, 8,600 מטופלים (29%) נטלו טיפול במעכבי תעלות מימן. משך המעקב הממוצע עמד על 10.58 שנים.
החוקרים מדווחים על שיעור כולל ושיעור שנתי דומה של אירוע מוחי איסכמי ראשון בקרב מטופלים במעכבי תעלות מימן ואלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי (20.9% לעומת 21% ו-2% לעומת 2.1%, בהתאמה).
מניתוח סטטיסטי עלה כי לאחר תקנון לגיל, מין וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, טיפול במעכבי תעלות מימן לווה בשיעורים נמוכים יותר של אירוע מוחי איסכמי ראשון (יחס סיכון של 0.73, p<0.001). הסיכון לאירוע מוחי איסכמי ראשון היה נמוך יותר משמעותית בקרב מטופלים במעכבי תעלות מימן בכל מינון ולכל פרק זמן, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי (יחס סיכון של 0.9 ל-7-48 מרשמים שנתיים ויחס סיכון של 0.51 ל-49 מרשמים שנתיים ומעלה).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים גדולים במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של מעכבי תעלות מימן בקשישים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!