במאמר שפורסם בכתב העת American Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי עדיפות טיפול מונותרפי ב-Rivaroxaban (קסרלטו) לעומת מתן משלב Rivaroxaban עם נוגד-טסיות, כולל סיכון לתרומבואמבוליזם, דימום ותמותה, הייתה דומה בחולים עם פרפור פרוזדורים ומחלה כלילית יציבה, ללא תלות בדרגת הסיכון שלהם לאירוע מוחי ודימום.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות ההשפעה של הסיכון לאירוע מוחי ודימום על היעילות והבטיחות של טיפול מונותרפי ב-Rivaroxaban.
החוקרים השלימו ניתוח של נתוני מחקר AFIRE להערכת הסיכון לאירוע מוחי ואירועי דמם לפי מדדי CHADS2, CHA2DS2-VASc ו-HAS-BLED. תוצא היעילות העיקרי היה משלב של אירוע מוחי, תסחיף סיסטמי, אוטם לבבי, אנגינה לא-יציבה עם צורך ברה-וסקולריזציה, או תמותה מכל-סיבה. תוצא הבטיחות העיקרי היה דימום מג’ורי.
מהנתונים עולה כי טיפול מונותרפי ב-Rivaroxaban לווה בירידה משמעותית בשיעורי תוצאי היעילות והבטיחות, ללא עדויות להשפעות שונות לפי הסיכון לאירוע מוחי, או לפי הסיכון לאירועי דמם. בנוסף, לא היו עדויות להטרוגניות מובהקת סטטיסטית לפי קטגוריות הסיכון של החולים לתוצאי סיום אחרים; אירוע מוחי או תסחיף סיסטמי, אירוע מוחי איסכמי, אירוע מוחי המורגי, אוטם לבבי, אוטם לבבי או אנגינה לא-יציבה, תמותה מכל-סיבה, כל אירוע דמם, או סך סיבוכים קליניים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יתרונות טיפול מונותרפי ב-Rivaroxaban, בהשוואה לטיפול ב-Rivaroxaban עם נוגד-טסיות, היו דומים בכל תוצאי הסיום שנבחנו במחקר, כולל תרומבואמבוליזם, דימום ותמותה, ללא תלות בסיכון לאירוע מוחי ודימום.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!