האם דיאטה צמחונית עשויה להפחית את הסיכון לאירוע מוחי? (Neurology)

דיאטה צמחונית עתירת אגוזים, ירקות וסויה מלווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי איסכמי ואירוע מוחי המורגי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של דיאטה צמחונית על היארעות אירועים מוחיים בשני מדגמים פרוספקטיביים ולקבוע אם הקשר מושפע מצריכת וויטמין B12. משתתפים במחקר Tzu Chi Health Study (מדגם 1: 5,050 משתתפים, גיוס בשנים 2007-2009) ו-Tzu Chi Vegetarian Study (מדגם 2: 8,302 משתתפים, גיוס בשנים 2005) היו במעקב עד תום שנת 2014. שאלוני תזונה שימשו להערכת הרגלי התזונה בתחילת המחקר. בתת-קבוצה של 1,528 משתתפים במדגם הראשון הושלמה הערכת רמות הומוציסטאין, וויטמין B12 וחומצה פולית בדם.

מהנתונים עולה כי בקרב נבדקים צמחוניים תועדו רמות נמוכות יותר של וויטמין B12 בדם ורמות גבוהות יותר של חומצה פולית והומוציסטאין, בהשוואה לאלו שלא הקפידו על דיאטה צמחונית.

במדגם הראשון, תועדו 54 אירועים לאורך מעקב של 30,797 שנות-אדם. בקרב צמחונים נרשם סיכון מופחת לאירוע מוחי (יחס סיכון של 0.26, רווח בר-סמך 95% של 0.08-0.88).

במדגם השני, תועדו 121 אירועים לאורך מעקב של 76,797 שנות-אדם. בקרב צמחונים, בהשוואה לאלו שלא הקפידו על דיאטה צמחונית, תועד סיכון נמוך יותר לאירוע מוחי מכל-סוג (יחס סיכון של 0.52, רווח בר-סמך 95% של 0.33-0.82), אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכון של 0.41, רווח בר-סמך 95% של 0.19-0.88) ואירוע מוחי המורגי (יחס סיכון של 0.34, רווח בר-סמך 95% של 0.12-1.00).

מניתוח הנתונים עלה כי צריכת וויטמין B12 עשויה להשפיע על הקשר בין דיאטה צמחונית ובין הסיכון לאירוע מוחי מכל-סוג.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי דיאטה צמחונית עשויה להיות מלווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי המורגי או איסכמי.

Neurology. Published online February 26, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן