טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי הינו בטוח בחלק מהחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד תחת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Stroke.

החוקרים בחנו את הדיווחים אודות בטיחות טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד, אשר קיבלו קודם לכן טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים פחות מ-48 שעות לפני מתן בולוס tPA (Tissue Plasminogen Activator).

למרות התועלת המוכחת של נוגדי-קרישה פומיים ישירים ובטיחות הטיפול, החוקרים מציינים כי קיים סיכון שנתי של 1-2% לאירוע מוחי בחולים אלו. יתרה מזאת, דיווחים בנושא מעידים כי יותר ויותר חולים תחת טיפול תרופתי זה מופנים לטיפול תרומבוליטי תוך-ורידי.

לאחר סקירת הספרות ויצירת קשר עם החוקרים של מספר מחקרים, החוקרים התמקדו בשישה מחקרים שכללו למעלה מ-52,000 חולים עם אירוע מוחי איסכמי. מבין אלו, 366 חולים קיבלו טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים ו-2,133 טופלו בקומדין, בעוד שיתר החולים לא קיבלו טיפול נוגד-קרישה קודם.

בקרב חולים שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בתוך 48 שעות מהטיפול לא נרשמה עליה נוספת בסיכון לדימום תוך-מוחי תסמיני לאחר טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי, בהשוואה לאלו שטופלו בקומדין או אלו שלא נטלו נוגדי-קרישה. מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי המגמה הייתה דומה גם כאשר לא נקבעה מגבלת זמן בין נטילת הטיפול התרופתי האחרון ובין בולוס tPA.

על-בסיס נתונים מדיווחי מקרים וסדרות מקרים, החוקרים בחנו את התוצאות ב-123 מקרים פרטניים עם ובלי מתן טיפול סותר לפני טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי. לא תועדה עליה משמעותית בסיכון להתמרה המורגית, התמרה המורגית תסמינים או תמותה מוקדמת בין אלו שקיבלו Idarucizumab טרם הטיפול התרומבוליטי ואלו שלא קיבלו טיפול סותר טרם הטיפול התרומבוליטי.

עם זאת, החוקרים כותבים כי בסך הכול גודל המדגם היה קטן, לא בוצעה הקצאה אקראית ואין נתונים מספקים אודות הזמן המדויק בו נטלו החולים את הטיפול האחרון בנוגדי-קרישה פומיים ישירים. לאור זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את בטיחות טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד הנוטלים נוגדי-קרישה פומיים ישירים.

Stroke, December 30, 2019

לידיעה במדסקייפ