תרופות וסמים מעוררים עשויים להביא לעליה בסיכון לאירוע מוחי פטאלי במבוגרים צעירים (J. Forensic Sci.)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Journal of Forensic Sciences עולה כי תכשירים מעוררים, דוגמת מתאפטמינים, קוקאין ו-MDMA (3,4-Metyhlenedioxymethamphetamine), כמו גם חלק מהתכשירים החוקיים במשפחה זו, נקשרו עם עליה משמעותית בסיכון לאירועים מוחיים פטאליים במבוגרים צעירים.

החוקרים בחנו את כל המקרים של אירועים מוחיים פטאליים בצעירים בגילאי 15-44 שנים. לצורך כך, הם התבססו על נתוני National Coronial Information System לשנים 2009-2016 באוסטרליה. הם בחנו 205 דיווחי פתולוגים ו-242 דיווחי משטרה שנגעו ל-279 אירועים מוחיים פטאליים.

החוקרים בחנו את תוצאות הרעלים למתאפטמינים, קוקאין ו-MDMA, כמו גם נתוני מרשם לטיפול ב-Phentermine ו-Dimethylamylamine (DMAA) ותכשירים הנמכרים ללא-מרשם רופא ומצויים במגוון תוספים. הם גם אספו נתונים אודות סוג האירוע המוחי ומיקום האירוע ההמורגי/איסכמי הראשוני.

מבין 279 מקרים של אירוע מוחי פטאלי, 259 מקרים היו של אירוע מוחי המורגי, 8 אירועים מוחיים איסכמיים, 8 אירועים תרומבוטיים ו-4 אירועים מיקוטיים. חמישים חולים השתמשו בתכשירים מעוררים ו-229 לא נטלו תכשירים אלו.

אירועים מוחיים המורגיים היו אחראיים למרבית האבחנות הנוירו-וסקולארית. סך כולל של 48 מבין 50 אירועים מוחיים פטאליים בקרב אלו שהשתמשו בתכשירים מעוררים היו המורגיים ושני הנותרים היו אירועים איסכמיים.

בקרב אלו שלא השתמשו בתכשירים מעוררים, 211 מבין 229 האירועים המוחיים היו המורגיים. שמונה חולים נוספים הלכו לעולמם עקב אירוע מוחי תרומבוטי, שישה עקב אירוע איסכמי וארבעה עקב אירוע מוחי מיקוטי.

למרות שאירועים מוחיים המורגיים היו נפוצים בשתי הקבוצות, זוהה הבדל משמעותי בין הקבוצות. בעוד שמרבית החולים שהשתמשו בתכשירים מעוררים פיתחו אירוע מוחי בתוך הפרנכימה (המלווה בשיעורי תמותה גבוהים), אלו שלא השתמשו בתכשירים אלו נטו יותר לאירוע מוחי המורגי בחלל התת-עכבישי.

החוקרים מצאו עוד כי במרבית החולים שהשתמשו בתכשירים מעוררים הייתה עדות לצריכת התכשירים מיד לפני האירוע המוחי הפטאלי.

J. Forensic Sci.  Published online April 2, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן