מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסיה חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת The Lancet, עולה כי הסיכון ללחץ הדם ואירועים מוחיים עולה באופן עקבי עם עליה בצריכת אלכוהול. בעוד שעדויות קודמות הציעו כי צריכת אלכוהול מתונה עשויה לספק הגנה מפני אירועים מוחיים, במחקר הנוכחי נערכה השוואה בין ניתוחים אפידמיולוגיים קונבנציונאליים וניתוחים גנטיים, שבסופה נקבע כי אין השפעה מגנה כזו.

מדגם China Kadoorie Biobank כלל 512,715 מבוגרים בתקופה שבין 25 ביוני, 2004 ועד 15 ביולי, 2008,, מעשרה אזורים בסין, עם תיעוד צריכת אלכוהול ומאפיינים אחרים. המאגר כלל נתונים לאורך כעשר שנים, עם מעקב אחר מחלות לב וכלי דם. בדיקות גנוטיפ של שני וריאנטים המשפיעים על מטבוליזם אלכוהול, ALDH2-rs671 ו-ADH1b-rs1229984, בוצעה ב-161,498 משתתפים.

החוקרים מדווחים כי 33% מהגברים (69,897 מבין 210,205 משתתפים) דיווחו על צריכת אלכוהול במרבית השבועות, בהשוואה ל-2% בלבד (6,245 מבין 302,510 משתתפים) מהנשים. בקרב גברים, ניתוח אפידמיולוגי קונבנציונאלי זיהה קשר בצורת U בין צריכת אלכוהול ובין היארעות אירוע מוחי איסכמי (14,930 מקרים), דימום תוך-מוחי (3,496 מקרים) ואוטם לבבי חד (2,958 מקרים).

בקרב גברים שדיווחו על צריכה של כ-100 גרם אלכוהול בשבוע (1-2 משקאות ביום) תועד סיכון מופחת לשלוש המחלות, בהשוואה לאלו שלא שתו אלכוהול ואלו ששתו אלכוהול בכמות רבה. מנגד, למרות שתועדה שונות רבה בצריכת אלכוהול ממוצעת הצפויה לפי הגנוטיפ (מ-4 עד 256 גרם בשבוע, כלומר בין 0 משקאות ועד 4 משקאות ביום), לא זוהה קשר בצורת U עם הסיכון.

באשר לאירועים מוחיים, צריכת אלכוהול צפויה לפי הגנוטיפ נקשרה בקשר חיובי רציף עם הסיכון, עם קשר בולט יותר עם הסיכון לדימום תוך-מוחי (סיכון יחסי ל-280 גרם בשבוע של 1.58, p<0.0001), בהשוואה לאירועים מוחיים איסכמיים (סיכון יחסי של 1.27, p=0.0001).

עם זאת, באשר לאוטם שריר הלב, צריכת אלכוהול ממוצעת הצפויה לפי הגנוטיפ לא נקשרה בקשר מובהק עם הסיכון (P=0.69).

החוקרים כותבים כי מנתוני המחקר עולה כי לצריכת אלכוהול מתונה ככל הנראה אין השפעה מגנה מפני אירועים מוחיים. צריכת אלכוהול הובילה לעליה בסיכון לאירוע מוחי ולחץ הדם, וממחקר זה עולה כי לא הייתה בעלת השפעה רבה על הסיכון לאוטם שריר הלב.

The Lancet. Published online April 4, 2019

לידיעה במדסקייפ