העברת מטופל עם אירוע מוחי לבית חולים אחר לצורך טיפול אנדווסקולארי מלווה בתוצאות גרועות יותר (מתוך כנס ה-ISC)

העברה של מטופל בין בתי חולים לצורך קבלת טיפול אנדווסקולארי בשל אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם גדול מובילה לעיכוב בטיפול ולתוצאות גרועות יותר, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-International Stroke Conference. 

מטרת המחקר הייתה לתאר את השכיחות וההשפעה של העברת מטופלים בין בתי חולים לצורך טיפול אנדווסקולארי. הם גם בחנו את שיעור המטופלים שהשלימו טיפול אנדווסקולארי לאחר העברה בין בתי חולים ואת התוצאות באוכלוסיה זו, בהשוואה לחולים שטופלו בבית החולים אליו הופנו מלכתחילה.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-1.8 מיליון חולים עם אירוע מוחי איסכמי, אשר אושפזו ל-2,143 בתי חולים במסגרת מאגר GWTG-Stroke. החוקרים בחנו את הנתונים בין ינואר 2012 ועד דצמבר 2017. לאחר הוצאת החולים שלא ענו על קריטריוני המחקר, מדגם המחקר הסופי כלל 37,260 חולים עם אירוע מוחי, אשר טופלו ב-639 בתי חולים.

מהנתונים עולה כי 15,975 חולים (42.9%) השלימו טיפול אנדווסקולארי לאחר העבר מבית חולים אחר במהלך תקופת המחקר. החוקרים מצאו עוד כי מספר החולים שקיבלו טיפול זה לאחר העברה מבית חולים אחר עלה מ-256 מקרים ברבעון במהלך הרבעון הראשון של 2012 ל-1,422 מקרים לרבעון במהלך הרבעון האחרון של שנת 2017.

העברה בין בתי חולים לצורך קבלת טיפול אנדווסקולארי עלתה משמעותית לאחר פרסום המחקרים הגדולים שהדגימו את התועלת של טיפול זה. ההפתעה הגדולה בעיניי החוקרים הייתה השיעור הגדול של חולים שהופנו לבתי חולים אחר, עם שיעורי העברה בין בתי חולים של 42.9%, המעידים על הזמינות הירודה של טיפולים אלו במדינה.

בהשוואה לחולים שטופלו בבית החולים אליו הופנו לראשונה, באלו שהועברו לבית חולים אחר תועדו תוצאות גרועות יותר באשפוז, כולל שיעורים גבוהים יותר של תמותה באשפוז (14.7% לעומת 13.4%) ודימום תוך-גולגולתי תסמיני (7% לעומת 5.7%), לצד סיכוי נמוך יותר לתפקוד עצמאי בעת השחרור (33.1% לעומת 37.1%) ושחרור לביתם (24.3% לעומת 29.1%). ההבדל בתמותה באשפוז לא נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לעיכוב בהתחלת טיפול אנדווסקולארי, אך יתר התוצאים נותרו מובהקים סטטיסטית.

באופן לא-מפתיע, בחולים שהועברו מבית חולים אחד לאחר לצורך טיפול אנדווסקולארי תועד מרווח ארוך יותר בין הופעת התסמינים ועד הטיפול האנדווסקולארי (חציון של 289 לעומת 213 דקות). מנגד, חציון הזמן דלת-עד-טיפול אנדווסקולארי היה קצר יותר בקרב חולים שהופנו לבית חולים אחר (68 דקות לעומת 128 דקות). עוד מדווחים החוקרים כי ב-66% מהחולים שהועברו לבית חולים אחר לצורך הטיפול מרווח הזמן דלת-עד-טיפול אנדווסקולארי עמד על עד 90 דקות, זאת בהשוואה ל-24% מהחולים שהגיעו ישירות לבית החולים המטפל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את הצורך במערכות יעילות יותר לטיפול בחולים עם אירוע מוחי.

מתוך כנס ה-ISC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן