במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Pioglitazone (אקטוס) עשוי להיות טיפול יעיל למניעה שניונית בחולים עם טרום-סוכרת ואירוע מוחי/מאורע איסכמי חולף, בפרט באלו עם היענות טובה לטיפול.
החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעות של Pioglitazone בחולים טרום-סוכרת והיענות טובה לטיפול. הם התבססו על נתוני מחקר IRIS, מחקר אקראי, רב-מרכזי, שכלל חולים עם אירוע מוחי או מאורע איסכמי חולף בעברם, כמו גם עדות לעמידות לאינסולין, אך ללא סוכרת. החוקרים גויסו למחקר בין פברואר 2005 ועד ינואר 2013, עם חציון מעקב של 4.8 שנים. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Pioglitazone במינון 15 מ”ג, עם התאמת המינון ליעד של 45 מ”ג/יום, או פלסבו תואם.
התוצא העיקרי של המחקר היה הישנות אירוע מוחי או אוטם לבבי. תוצאים משניים כללו אירוע מוחי, תסמונת כלילית חדה, אירוע מוחי/אוטם לבבי/אשפוז בשל אי-ספיקת לב, והתקדמות לסוכרת.
מבין 3,876 חולים שלקחו חלק במחקר IRIS, 2,885 נכללו בניתוח הנתונים הנוכחי (1,456 חולים בקבוצת Pioglitazone ו-1,429 חולים בקבוצת הפלסבו). גיל המשתתפים הממוצע עמד על 64 שנים.
באוכלוסיית החולים עם היענות טובה לטיפול (644 מבין 1,456 חולים, 44.2% מהחולים) בקבוצת Pioglitazone ובאלו בקבוצת הפלסבו (810 מבין 1,429 חולים, 56.7%), יחסי הסיכון עמדו על 0.57 לאירוע מוחי/אוטם לבבי, 0.64 לאירוע מוחי, 0.47 לתסמונת כלילית חדה, 0.61 לאירוע מוחי/אוטם לבבי/אשפוז עקב אי-ספיקת לב ו-0.18 להתקדמות לסוכרת.
החוקרים זיהו ירידה לא-מובהקת בתמותה הכוללת, ממאירות ואשפוזים, עם עליה קלה בשברים חמורים ועליה בעליה במשקל ובצקת. גם ניתוח לפי כוונה לטפל הדגים ירידה משמעותית באירועים, אך בדרגה פחותה: יחסי הסיכון עמדו על 0.70 לאירוע מוחי/אוטם לבבי, 0.72 לאירוע מוחי, 0.72 לתסמונת כלילית חדה, 0.78 לאירוע מוחי/אוטם לבבי/אשפוז בשל אי-ספיקת לב ו-0.46 להתקדמות לסוכרת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי Pioglitazone עשוי לשמש כאפשרות יעילה במסגרת מניעה שניונית בחולים טרום-סוכרתיים עם היסטוריה של אירוע מוחי/מאורע איסכמי חולף, בפרט עם היענות טובה לטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!