הסיבוך של שבץ בעקבות התערבות כלילית מלעורית(ר”תPCI),נדיר אמנם, אך מסכן חיים ומשנה לרב את איכותם לעד.

הגישה הרדיאלית (כtransradial interventionר”תTRI) בביצועPCI, כרוכה בהפחתת סיבוכים של דמם מז’ורי, אי ספיקה כלייתית (ר”תAKI), ואולי גם תמותה, לעומת הגישה הפמוראלית (כtransfemoral interventionר”תTFI), לכן מועדפת בשנים האחרונות.

אמנם לאור קרבת העורקים התת בריחיים לעורקי התרדמה, היה חשש מסוים לגבי הסיכוי לשבץ פרי פרוצדוראלי בגישהTRI, אך סוגיה זאת לא נחקרה דיה, למרות שמטא אנליזות לא הדגימו הבדל.

מטרת המחקר:

להעריךמנבי סיכון לשבץ פרי פרוצדורליבעת ביצועPCI, בהתאם לגישה,TRIלעומתTFI.

שיטות:

המחקר מתבסס על מדגם, מתוךמרשם עוקבה יפני רב מרכזי, רחב היקף, פרוספקטיבישעדיין בהרצה,JCD-KiCS(Japan Cardiovascular Database-Keio Interhospital Cardiovascular Studies), אשר נועד לאסוף נתונים קליניים של מטופלים העובריםPCI.

במדגם המחקר גויסו כל המטופלים העוקבים (סך 17966 מטופלים) שעובריםPCI, כולל אלה שהפעולה כשלה, בתקופה של כ 8 שנים בין 2008-2016.

שבץ פרי פרוצדוראליבמחקר הוגדר כ חסר נוירולוגי הנגרם על ידי אירוע איסכמי או דימומי מוחי הנמשך לפחות 24 שעות מתחילתו.

בוצעו ניתוחים סטטיסטיים בכמה שיטות:

1. ניתוחים סטטיסטיים רב משתנים(ר”תMVA) אשר כללו:

·        גיל, מין,

·        אי ספיקה כלייתית (ר”תCKD),

·        מחלת כלי דם פריפריאלית (ר”תPOVD),

·        אירוע כלילי חד (ר”תACS),

·        אי ספיקת לב קודמת

·        וכמובןTRI,

2. ניתוחי התאמת משתניםpropensity scorematching(ר”תPS)אשר כללו חוץ ממשתנים קליניים רבים רלוונטיים וגורמי סיכון, גם נתוני אנטומיה כלילית ותקופת הזמן  של ביצועPCI,

3. ניתוחי רגישות שוניםכולל נתונים פרוצדורליים של מורכבות הPCI, משך זמן הביצוע ועומס חומר הניגוד, הנפח של ביצועPCIבמרכזים השונים, וכו’.

4. ואך מניפולציות סטטיסטיות בניסיון להתגבר על משתנים מתערבים לא ידועים.

תוצאות:  …

להמשך הסקירה באתר האיגוד הקרדיולוגי