יש להעריך מחדש את הסיכון לאירועים מוחיים כל שנה בחולים עם פרפור פרוזדורים, כך טוענים מומחים. לדברי המומחים, מאחר ומדדי CHA2DS2-VASc, המשמשים לקביעת הצורך בטיפול נוגד-קרישה, לעיתים קרובות עולים עם הזמן, יש מקום להערכה שנתית של הסיכון לאירוע מוחי באוכלוסיית חולים זו.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Taiwan National Health Insurance Research Database להערכת ההיארעות והעליה במדדי CHA2DS2-VASc לנקודה אחת (גברים) או שתי נקודות (נשים), לפחות, בקרב חולים עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים, עם מדד CHA2DS2-VASc אפסי (גברים) או של נקודה אחת (נשים).
במהלך מעקב ממוצע של 3.24 שנים, 5,301 מבין 14,606 חולים בסיכון נמוך עם פרפור פרוזדורים (36.3%) רכשו לפחות גורם סיכון חדש אחד. ההיארעות המצטברת של עליה של לפחות נקודה אחת עמדה על 16.1% בגברים ועל 16.2% בנשים לאחר שנה אחת, 24.5% ו-24.9% לאחר שנתיים ו-49.1% ו-49.9% לאחר חמש שנים.
הערכה סדירה של הסיכון לאירוע מוחי נדרשת בהערכת חולים עם פרפור פרוזדורים, כך שניתן יהיה להתחיל טיפול בנוגדי הקרישה במועד למניעת אירועים מוחיים איסכמיים בחולים שאינם מצויים עוד בסיכון נמוך לסיבוך זה.
מאחר ו-16.1% מהגברים ו-16.2% מהנשים שהוגדרו תחילה בסיכון נמוך, צפויים למדד CHA2DS2-VASc של לפחות נקודה אחת (גברים) או שתי נקודות (נשים) שנה אחת לאחר התפתחות פרפור פרוזדורים, יש מקום לבחון מחדש את המדד לפחות כל שנה בחולים אלו.
Ann Intern Med 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!