בחולים לאחר טיפול אנדווסקולארי לאירוע מוחי איסכמי אקוטי שיעור גבוה יותר של אשפוזים חוזרים, לא-אלקטיביים, בתוך 30 ימים, אם כי אלו לא היו גבוהים יותר בהשוואה לאלו שטופלו בתרומבוליזה בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה גדול, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת JACC: Cardiovascular Interventions.
החוקרים ביקשו לבחון את היארעות, גורמים מנבאים וסיבות לאשפוזים חוזרים, לא-אלקטיביים, במהלך 30 ימים לאחר טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי. הם התבססו על מאגר Nationwide Readmissions Database לשנים 2013-2014, לזיהוי אשפוזים בשל אבחנה עיקרית של אירוע מוחי איסכמי במהלכם הושלם טיפול אנדווסקולארי, עם או בלי טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי. הם בחנו את ההיארעות והגורמים לאשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים. ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי גורמים מנבאים בלתי-תלויים לאשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים.
מבין 2,055,365 אשפוזים משוקללים עם אירוע מוחי איסכמי חד והישרדות עד לשחרור מבית החולים, טיפול אנדווסקולארי הושלם ב-10,795 מקרים (0.5%). שיעור האשפוזים החוזרים בתוך 30 ימים עמד על 12.4% בתוך חציון של תשעה ימים. סוכרת, הפרעות קרישה, ביטוח של Medicare או Medicaid וגסטרוסטומיה במהלך האשפוז הראשוני זוהו כגורמים שניבאו אשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים, אך לא כך היה עם שילוב טיפול תרומבוליטי ואנדווסקולארי.
הגורמים הנפוצים ביותר לאשפוזים חוזרים כללו זיהומים (17.2%), סיבות לבביות (17%) והישנות אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף (14.8%). בהשוואה לטיפול תרומבוליזה בלבד, הסיכון לאשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים היה דומה.
בחולים שאושפזו בשל אירוע מוחי איסכמי חד והשלימו טיפול אנדווסקולארי, שיעור האשפוזים החוזרים, הלא-אלקטיביים, בתוך 30 ימים, היה גבוה ותועד בקרוב לאחד מכל שמונה
חולים, אך היה דומה בחולים שטופלו בתרומבוליזה בלבד. הסיכון לאשפוזים חוזרים נקשר עם מאפיינים דמוגרפיים מסוימים של החולים, מחלות רקע וסיבוכים, אך לא עם טיפול תרומבוליזה. זיהומים, סיבות לבביות והישנות אירועים מוחיים או אירועים איסכמיים חולפים היו הגורמים הנפוצים ביותר שהובילו לאשפוז חוזר לאחר טיפול אנדווסקולארי, ממצא המדגיש את הצורך בטיפול מולטי-דיציפלינרי מקיף במקרים אלו.
JACC Cardiovasc Interv. 2018;11:2414-2424
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!