האם פעילות גופנית עשויה להקל על חומרת אירוע מוחי ראשון? (Neurology)

חוקרים משבדיה מדווחים כי היקף פעילות גופנית לפני אבחנה של אירוע מוחי קשורה בחלקה עם חומרת אירוע מוחי ראשון. מהממצאים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי בחולים שדיווחו על פעילות גופנית מתונה בהיקף של שעתיים בשבוע, או פעילות גופנית קלה בהיקף של ארבע שעות בשבוע, תועד סיכוי גבוה יותר לאירוע מוחי קל, בהשוואה לאלו שלא היו פעילים גופנית.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של פעילות גופנית לפני אירוע מוחי על חומרת אירוע מוחי חד. החוקרים אספו נתונים אודות חולים עם אירוע מוחי ראשון וקבעו את חומרתו על-בסיס סולם NIHSS (National Institute of Health Stroke Scale).

מדגם המחקר כלל 925 חולים בגיל ממוצע של 73 שנים (45% נשים). במודל שלקח בחשבון גיל צעיר כמשתנה מנבא, בקרב אלו שדיווחו על פעילות גופנית בדרגה קלה או בינונית תועד סיכוי גבוה יותר לאירוע מוחי קל (מדד NIHSS של 0-5), בהשוואה לאלו שלא היו פעילים גופנית (יחס סיכויים של 2.02 לפעילות גופנית ויחס סיכויים של 0.97 לגיל), עם ערך מנבא מוגבל (6.8%).

החוקרים מדווחים כי פעילות גופנית טרם אירוע מוחי לוותה באירוע מוחי פחות חמור, כאשר הן לפעילות גופנית בדרגה קלה (דוגמת הליכה במשך 4 שעות שבועיות) והן לפעילות גופנית בדרגה בינונית (2-3 שעות שבועיות) הייתה השפעה חיובית. חוסר פעילות גופנית לווה בחומרה רבה יותר של אירוע מוחי.

ממצאי המחקר מעידים כי פעילות גופנית וגיל צעיר עשויים להוביל לאירוע מוחי בדרגת חומרה קלה יותר. תועלת תועדה הן עם פעילות גופנית קלה, דוגמת הליכה במשך ארבע שעות שבועיות, והן עם פעילות גופנית מתונה בהיקף של 2-3 שעות שבועיות.

Neurology 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן