הן לחץ דם סיסטולי גבוה והן לחץ דם סיסטולי נמוך מלווים בסיכון מוגבר לתוצאות שליליות בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד המיועדים לטיפול אנדווסקולארי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך הכנס הרביעי מטעם ה-ESOC (European Stroke Organization Conference).

מדגם המחקר כלל 1,488 חולים שהשלימו טיפול אנדווסקולארי בשל אירוע מוחי בין 2014-2016. לחץ הדם הסיסטולי הממוצע טרם הפרוצדורה עמד על 150 מ”מ כספית וב-7% מהחולים תועד לחץ דם סיסטולי של מעל 185 מ”מ כספית. במחצית מהחולים היה ידוע על היסטוריה של יתר לחץ דם.

לאחר תקנון למדד mRS (Modified Rankin Score), מין, גיל, מדד NIHSS, דרגה קולטארלית, יתר לחץ דם קודם והרדמה כללית, החוקרים מצאו כי הקשר בין לחץ דם סיסטולי ובין תוצא תפקודי ירוד היה קשר לא-לינארי בצורת U, עם הסיכוי הנמוך ביותר לתוצא גרוע (מדד mRS של 3-6 נקודות) בנוכחות לחץ דם סיסטולי של 135 מ”מ כספית.

באשר ללחץ דם סיסטולי של מעל 135 מ”מ כספית, הסיכון לתוצא שלילי עלה ב-13% עם כל עליה של 10 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי. באשר ללחץ דם סיסטולי נמוך מ-135 מ”מ כספית, הסיכון לתוצא שלילי עלה ב-6% עם כל ירידה של 10 מ”מ כספית, אם כי קורלציה זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית.

הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי ובין התמותה הדגים גם הוא קשר לא-לינארי בצורת U, עם שיעורי התמותה הנמוכים ביותר באלו עם לחץ דם של 135 מ”מ כספית.

הסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני (שתועד ב-6% מהחולים) הדגים קשר לינארי יותר עם עליה בלחץ דם סיסטולי, עם עליה ממוצעת של 13% לכל עליה של 10 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי.

הסיכוי לזילוח מחדש מוצלח הדגים קשר לינארי עם לחץ דם סיסטולי; הסיכויים לזילוח מחדש היו נמוכים יותר עם עליה בלחצים, ממצא זה עשוי להציע כי כוחות הידראוליים מוגברים על-רקע לחץ דם גבוה מקשים על הסרה מכאנית של הקריש.

בחולים עם לחץ דם סיסטולי מעל 185 מ”מ כספית תועד סיכון גבוה יותר לתוצא שלילי, כאשר ב-78% תועד מדד mRS של 3-6 נקודות, בהשוואה ל-61% מאלו עם לחצים מתחת ל-185 מ”מ כספית. (יחס סיכון של 1.63).

בימים אלו נערכים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם יש תועלת להפחתת לחץ דם בחולים לאחר אירוע מוחי עם יתר לחץ דם, המיועדים לטיפול אנדווסקולארי.

מתוך כנס ה-ESOC

לידיעה במדסקייפ