במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי רמות נמוכות (מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל) וגבוהות (110 מ”ג/ד”ל ומעלה) של סוכר בדם בצום מלוות בסיכון מוגבר להיארעות דימום תוך-מוחי, בהשוואה לרמות סוכר בדם בצום בטווח 70-110 מ”ג/ד”ל.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה האפשרית של ריכוז סוכר בדם בצום לאורך הזמן ובין הסיכון להתפתחות דימום תוך-מוחי.
המחקר הפרוספקטיבי כלל 96,110 משתתפים ממחקר Kailuan Study, שהתגוררו באזור בסין ולא סבלו ממחלות לב וכלי דם או מחלות ממאירות בתחילת המחקר (2006). רמות סוכר בדם בצום נמדדו בשנים 2006, 2008, 2010 ו-2012. ממוצע ריכוז מצטבר של סוכר בצום שימש כמשתנה החשיפה העיקרי במחקר הנוכחי וסקירת הרשומות הרפואיות שימשה לזיהוי היארעות דימום תוך-מוחי בשנים 2006-2015.
במהלך מעקב בן 817,531 שנות-אדם זוהו 755 מקרים של דימום תוך-מוחי. הסיכון הנמוך ביותר לדימום תוך-מוחי זוהה בנוכחות ריכוז סוכר בדם בצום של 95 מ”ג/ד”ל. יחסי הסיכון המתוקנים לדימום תוך-מוחי עמדו על 1.59 לסוכרת או רמות סוכר בדם בצום של 126 מ”ג/ד”ל ומעלה, 1.31 להפרעה במשק סוכר בצום (רמות סוכר בדם בצום בטווח 108-125 מ”ג/ד”ל), 0.98 בנוכחות רמות סוכר בדם בצום בטווח 100-107 מ”ג/ד”ל ו-2.04 בנוכחות היפוגליקמיה (רמות סוכר בדם בצום של מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל), בהשוואה לרמות סוכר בדם בצום בטווח התקין (70-100 מ”ג/ד”ל).
הממצאים נותרו על כנם לאחר הוצאת חולים שנטלו תכשירי העלולים לגרום להיפוגליקמיה, אספירין, תרופות לאיזון יתר לחץ דם או נוגדי-קרישה, וחולים בהם אירועי דימום תוך-מוחי אירעו במהלך השנתיים הראשונות למעקב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!