ההשפעה של הרדמה כללית וטשטוש במהלך טיפול אנדווסקולארי על תוצאות הטיפול בחולים עם אירוע מוחי חד (JAMA Neurol)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים המיועדים לפרוצדורות תרומבקטומי בשל אירוע מוחי איסכמי חד משנית לחסימת כלי דם גדול במערכת הקדמית, ביצוע הפרוצדורה בהרדמה כללית לא הובילה לתוצאות גרועות יותר, בהשוואה לביצוע הפעולה בטשטוש.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של סוג ההרדמה במהלך טיפול אנדו וסקולארי על גדילת האוטם המוחי והתוצאות הקליניות. מחקר GOLI-ATH (General or Local Anesthesia in Intra Arterial Therapy) הינו מחקר פרוספקטיבי, אקראי, חד-מרכזי, בתווית-פתוחה, שכלל 128 חולים בתוך שש שעות מהופעת אירוע מוחי איסכמי חד, משנית לחסימת כלי דם גדול במערכת הקדמית. החולים חולקו באקראי לטיפול אנדווסקולארי בטשטוש או בהרדמה כללית.

תוצא הסיום העיקרי היה גדילת האוטם לפי בדיקות MRI לפני טיפול אנדווסקולארי ו-48-72 שעות לאחר הטיפול.

מבין המשתתפים במחקר, 65 חולקו באקראי לטיפול בהרדמה כללית ו-63 חולקו לטיפול בטשטוש. גיל המשתתפים בכלל המדגם עמד על 71.4 שנים, 48.4% היו נשים. המשתנים הדמוגרפיים והקליניים היו מאוזנים היטב בין שתי הקבוצות. חציון מדד NIHSS עמד על 18 נקודות.

ארבעה חולים (6.3%) בקבוצת הרדמה בטשטוש הומרו להרדמה כללית. זילוח מחדש מוצלח היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת החולים אשר טופלו בהרדמה כלית, בהשוואה לטשטוש (76.9% לעומת 60.3%). ההבדל בנפח גדילת האוטם בקרב חולים שטופלו תחת הרדמה כללית או תחת טשטוש לא היה מובהק סטטיסטית. החוקרים מדווחים כי התוצאות הקליניות היו טובות יותר בקבוצת החולים אשר טופלו תחת הרדמה כללית, עם יחס סיכויים של 1.91 למדד Modified Rankin Score נמוך יותר.

JAMA Neurol. Published online January 16, 2018

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן