המלצות חדשות בנוגע לטיפול הורמונאלי בנשים לאחר אירוע מוחי (Stroke)

בנייר עמדה חדש, שפורסם בכתב העת Stroke, בחנו מומחים את הטיפול ההורמונאלי בנשים לאחר אירוע מוחי. המסמך מספק הנחיות באשר לניהול הריון, אמצעי מניעת היריון וגישות טיפול הורמונאלי בנשים עם היסטוריה של אירוע מוחי.

נייר העמדה הנוכחי מספק המלצות מבוססות-עדויות באשר לניהול סוגיות הורמונאליות במהלך החיים בנשים עם היסטוריה של אירוע מוחי.

פאנל  המומחים קבע כי על-בסיס העדויות הזמינות בשלב זה, בנשים עם היסטוריה של אירוע מוחי, אין התווית-נגד להריונות בעתיד. באשר לטיפול למניעת אירוע מוחי במהלך ההיריון, המלצות המומחים מבוססות על שני תרחישים: מצב בסיכון גבוה העשוי לדרוש טיפול נוגד-קרישה או מצב בסיכון נמוך שידרוש טיפול נוגד-טסיות מחוץ להיריון.

הכותבים ממליצים כי בנשים הרות עם מצב בסיכון נמוך יש לשקול טיפול בהפרין או LMWH (Low Molecular Weight Heparin) לאורך הטרימסטר הראשון, לאחר מכן טיפול באספירין במינון נמוך ביתר היריון. לפי העדויות, אין המלצה באשר לסוג נוגד הטסיות מעבר לאספירין, בו ניתן להשתמש במהלך ההיריון בנשים בסיכון נמוך.

בנשים הרות עם מצבי סיכון גבוה מוגדרים, יש להימנע מאנטגוניסטים לוויטמין K בין השבוע ה-6 לשבוע 12 להיריון ובסמוך למועד. יש להשתמש ב-LMWH או הפרין במהלך תקופות אלו בלבד ולהחליף עם טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K עם ערכי INR מטרה.

בנשים הרות בסיכון גבוה תחת טיפול נוגד-קרישה פומי חדש מומלץ טיפול ב-LMWH או הפרין בין השבועות 6-12 להיריון, בעוד שבשלבים אחרים של ההיריון ניתן לטפל בקומדין. יעד INR יתבסס על הפתולוגיה ברקע. לחילופין, UFH או LMWH עשויים לשמש לאורך ההיריון.

המלצות נוספות מטעם חברי הפאנל:

·         תתכן העדפה ללידה נרתיקית על-פני ניתוח קיסרי. ניתוח קיסרי יבוצע על-בסיס התוויות מיילדותיות ולא על-בסיס היסטוריה של אירועים מוחיים.

·         כאשר משרים לידה באמצעים תרופתיים, ניתן להמשיך בטיפול באספירין.

·         מינונים תרפואיטים של הפרין או LMWH יופסקו 24 שעות לפני השראת לידה ויחודשו בתוך 24 שעות, בהעדר התווית-נגד.

·         ניתן לחדש טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K 24 שעות לאחר הלידה, ללא מנת העמסה.

·         במהלך הנקה, מומלץ שימוש באספירין במינון נמוך, אנטגוניסטים לוויטמין K, או הפרין/LMWH. יש להימנע מנוגדי-קרישה פומיים חדשים בזמן הנקה, ובמידת הצורך, להחליף ב-LMWH/הפרין או אנטוגניסטים לוויטמין K. אין המלצות באשר לנוגדי-טסיות פרט לאספירין במהלך הנקה.

·         בנשים עם היסטוריה של אירוע מוחי, אין המלצה באשר לגירוי שחלתי.

·         אין להמליץ על גלולות למניעת היריון לנשים לאחר אירוע מוחי.

·         טיפול הורמונאלי חליפי אינו מומלץ לגלי חום, אך ניתן להמליץ על Gabapentin. אין המלצה באשר לשימוש ב-SSRI להקלה על גלי חום.

Stroke. Published online January 9, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן