מחקר חדש מדווח על ירידה בסה”כ שיעור האירועים המגו’ריים , המוחיים והקרדיווסקולריים (MACCE) , במהלך האישפוז בעקבות ניתוח לא קרדיאלי , לרבות תמותה מכל סיבה, אוטם שריר הלב (MI ),או שבץ איסכמי, בעשור האחרון.

על אף נתונים מעודדים אלה ניתוח מעמיק יותר מראה שחלה אמנם ירידה בשיעור ה-MI והתמותה, אך לעומת זאת נרשמה עליה בשיעור מקרי השבץ שלאחר ניתוח משנת 2004 ל-2013.

עליה זו בשבץ לדעת החוקרים מדאיגה, בעיקר לאור הירידה היציבה בהאירעות הכוללת של שבץ בעשור האחרון בארה”ב, ולכן לדעת החוקרים יש להמשיך ולחקור אותה .

אחת ההשערות לעליית שיעורי השבץ היא שימוש יתר בחסמי בטא.

החוקרים ניתחו נתונים מתוך מאגר מידע על מטופלים שהיו חלק מפרוייקט HCUP (ר”ת של Healthcare Cost and Utilization Project’s) שהיו בגיל מעל 45 בזמן תחילת המחקר ב-2004 ואשר אושפזו בשל ניתוח מג’ורי לא קרדיאלי.

נכללו 10 מיליון מטופחים שאושפזו בשל 13 סוגים של ניתוחים מג’וריים לא קרדיאליים: שד, אנדוקריני, אף אוזן גרון, כללי, אברי המין והשתן, גינקולוגיים, נוירוכירורגיה, מיילדות, אורתופדי, עור וכוויות, חזה, השתלה לא לבבית וניתוחים ווסקולרים. הגיל הממוצע היה 66, ו-57% מהם היו נשים.

אירועי MACCE לאחר ניתוח הופיעו בקרב 317,000 אישפוזים (3.0%), אחד לכל 33 מטופלים.

הסיכון ל-MACCE היה הגבוה ביותר בקרב אלו שעברו ניתוחים ווסקולרים (7.7%) , חזה (6.5%) והשתלות (6.3%) , והנמוכים ביותר היו בניתוחי מיילדות וגינקולוגיה.

שיעורי ה-MACCE לאחר ניתוח פחתו מ-3.1% בשנת 2004 ל-2.6% ב-2013 (עם P< 0.001 למגמה) , שנגרמו בעיקר מהירידה ב-MI ותמותה. שיעורי השבץ לעומת זאת עלו באופן מובהק (עם P< 0.001 למגמה) מ-0.52% ל-0.77% .

נמצא שיעור מובהק גבוה ב-MACCE לאחר ניתוח בקרב גברים (3.5% לעומת 2.6% בנשים), ובין שחורים בהשוואה ללבנים (3.8% לעומת 2.9% ) .

החוקרים מציינים שיהיה מעניין לבחון את ההשפעה של הרחבת ההתוויות של מניעה ראשונית של סטטינים במסגרת ההנחיות של ה-ACC/AHA משנת 2013 לגבי ליפידים, על שיעורי השבץ שלאחר ניתוח.

JAMA Cardiol 2016; DOI:10.1001/JAMACARDIO.2016.4792. Article