מודל חדש מסייע בחיזוי הסיכון לבצקת ממארת לאחר אירוע מוחי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

מספר מאפיינים קליניים והדמייתיים מבדיקות CT (Computed Tomography) שהושלמה בתוך 24 שעות מאירוע מוחי איסכמי מסייעים בחיזוי הסיכון לבצקת ממארת, העשויה להיות קטלנית (PLME או Potentially Lehtal Malignant Edema), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Neurological Association.

החוקרים זיהו 222 חולים עם אירוע מוחי איסכמי, שפנו לבית חולים במיזורי בין השנים 2006-2015 באבחנה של בדצקת מוחית. בכל המקרים נקבעה אבחנה של אירוע מוחי של המערכת הקדמית עם מדד NIHSS של 8 ומעלה, והושלמה בדיקת CT בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים.

73 מהחולים פיתחו PLME, כולל 50 חולים שהלכו לעולמם עקב בצקת מוחית ו-20 חולים לאחר ניתוח קרניוטומיה ששרדו. חציון גיל המטופלים עמד על 68 שנים, 60% היו נשים וחציון מדד NIHSS היה 18.

לאחר תקנון רב-משתני, גורמים שנקשרו באופן משמעותי עם PLME כללו רמות סוכר בדם (יחס סיכויים של 1.005, p=0.016), אירוע מוחי קודם (יחס סיכויים של 0.495, p=0.01); העדר התערבות אקוטית, כולל tPA או תרומבקטומי (יחס סיכויים של 1.940, p=0.048), דחיקת קו אמצע (יחס סיכויים של 1.29, p<0.005) ומחיקת הציסטרנה (יחס סיכויים של 5.273, p=0.059).

על-בסיס הנתונים מהמודל, החוקרים פיתחו מדד חיזוי סיכון, עם ניקוד של כל גורם סיכון, כאשר למדד של מעל 7 נקודות לווה ערך מנבא חיובי של 90%.

החוקרים כותבים כי למרות שישנם מספר מדדים אחרים לניבוי סיכון, המודל החדש הינו כלי שימושי בתנאים בהם בדיקת MRI אינה זמינה. מבין מעט מדדי הסיכון בספרות הרפואית, חלק מבוססים על נתוני בדיקות MRI, אך אינם בהכרח ניתנים להכללה במרכזים רבים ברחבי ארצות הברית בהם אין גישה לאמצעים אלו. אחרים התבססו על מדדים בתוך שש שעות מהופעת התסמינים, אך אינם תקפים לכ-50% מהחולים המתייצגים בתמונה של אירוע מוחי.

החוקרים מקווים כי המדד החדש יסייע בניהול החולים ותהליכי קבלת החלטות, כמו גם בתקשורת בין אנשי צוות רפואי ובני משפחה במקרים בהם מתפתח הסיבוך החמור הנ”ל.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן