מודל חדש מסייע בחיזוי הסיכון לבצקת ממארת לאחר אירוע מוחי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

מספר מאפיינים קליניים והדמייתיים מבדיקות CT (Computed Tomography) שהושלמה בתוך 24 שעות מאירוע מוחי איסכמי מסייעים בחיזוי הסיכון לבצקת ממארת, העשויה להיות קטלנית (PLME או Potentially Lehtal Malignant Edema), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Neurological Association.

החוקרים זיהו 222 חולים עם אירוע מוחי איסכמי, שפנו לבית חולים במיזורי בין השנים 2006-2015 באבחנה של בדצקת מוחית. בכל המקרים נקבעה אבחנה של אירוע מוחי של המערכת הקדמית עם מדד NIHSS של 8 ומעלה, והושלמה בדיקת CT בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים.

73 מהחולים פיתחו PLME, כולל 50 חולים שהלכו לעולמם עקב בצקת מוחית ו-20 חולים לאחר ניתוח קרניוטומיה ששרדו. חציון גיל המטופלים עמד על 68 שנים, 60% היו נשים וחציון מדד NIHSS היה 18.

לאחר תקנון רב-משתני, גורמים שנקשרו באופן משמעותי עם PLME כללו רמות סוכר בדם (יחס סיכויים של 1.005, p=0.016), אירוע מוחי קודם (יחס סיכויים של 0.495, p=0.01); העדר התערבות אקוטית, כולל tPA או תרומבקטומי (יחס סיכויים של 1.940, p=0.048), דחיקת קו אמצע (יחס סיכויים של 1.29, p<0.005) ומחיקת הציסטרנה (יחס סיכויים של 5.273, p=0.059).

על-בסיס הנתונים מהמודל, החוקרים פיתחו מדד חיזוי סיכון, עם ניקוד של כל גורם סיכון, כאשר למדד של מעל 7 נקודות לווה ערך מנבא חיובי של 90%.

החוקרים כותבים כי למרות שישנם מספר מדדים אחרים לניבוי סיכון, המודל החדש הינו כלי שימושי בתנאים בהם בדיקת MRI אינה זמינה. מבין מעט מדדי הסיכון בספרות הרפואית, חלק מבוססים על נתוני בדיקות MRI, אך אינם בהכרח ניתנים להכללה במרכזים רבים ברחבי ארצות הברית בהם אין גישה לאמצעים אלו. אחרים התבססו על מדדים בתוך שש שעות מהופעת התסמינים, אך אינם תקפים לכ-50% מהחולים המתייצגים בתמונה של אירוע מוחי.

החוקרים מקווים כי המדד החדש יסייע בניהול החולים ותהליכי קבלת החלטות, כמו גם בתקשורת בין אנשי צוות רפואי ובני משפחה במקרים בהם מתפתח הסיבוך החמור הנ”ל.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן