משלב של שלושה סמנים הנכלל במדד להערכת סיכון לאירוע מוחי, תסחיף סיסטמי או תמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים מביא לשיפור משמעותי בניבוי הסיכון של חולים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר ENGAGE-AF-TIMI 48, שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 4,880 חולים עם נתונים זמינים אודות שלושת המדדים: טרופונין לבבי, NT-proBNP (N-terminal Pro B-type Natriuretic Peptide) ו-D-Dimer.
מהנתונים עלה כי לאחר תקנון למדד CHA2DS2-VASc, כל סמן מלווה בעליה של פי 2.8-4.2 בסיכון בהשוואת הריכוז הגבוה לריכוז הנמוך. עם זאת, מהנתונים עלה כי המדד המשולב זיהה הבדל של פי 15 בסיכון לאחר אותו תקנון. מדד הסיכון החדש עשוי לשמש בכלל החולים עם פרפור פרוזדורים.
ההבדל הגדול בין המחקר הנוכחי ומחקרים קודמים נובע מהכללה במודל הסיכון לא רק אירוע מוחי, אלא גם תמותה. תוספת בדיקות המעבדה הללו הובילה לשיפור דרמטי ומשמעותי ביכולת ניבוי סיכון, והדבר עשוי להשפיע על הטיפול בחולים אלו.
ממצאי המחקר מחזקים את העדויות לפיהן למרות שמדדי סיכון קליניים, דוגמת CHA2DS2-VASc, הם קלים וטובים לשימוש, הם עשויים להיות לא-מדויקים בהערכת הסיכון.
JAMA Cardiol 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!