מדד מסת גוף גבוה יותר מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology במהלך חודש ספטמבר עולה כי מדד מסת גוף גבוה יותר מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי, אך זאת לצד סיכוי נמוך יותר לאירוע מוחי המורגי.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין מדד מסת הגוךף ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי והמורגי, ולבחון את העדויות ברחבי העולם. לצורך כך אספו החוקרים נתונים אודות 1.3 מיליון נשים בבריטניה ללא היסטוריה של אירועים מוחיים, בין השנים 1996-2001 (גיל ממוצע של 57 שנים) ועקבו אחר הרשומות הרפואיות שלהן, כולל אשפוזים ומקרי תמותה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון היחסי המתוקן לאירוע מוחי איסכמי והמורגי (דימום תוך-מוחי ודימום תת-עכבישי) לפי מדד מסת הגוף. החוקרים השלימו מטה-אנליזה של הממצאים שפורסמו ממחקרים פרוספקטיביים בנושא זה.

במהלך מעקב ממוצע של 11.7 שנים תועדו 20,549 מקרים של אירוע מוחי ראשון, מהם 9,993 אירועים מוחיים איסכמיים ו-5,852 אירועים מוחיים המורגיים. הממצאים הצביעו על קשר בין מדד מסת גוף גבוה יותר ובין סיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי (סיכון יחסי של 1.21 לכל עליה של 5 ק”ג למטר בריבוע במדד מסת הגוף), אך סיכון מופחת לאירוע מוחי המורגי (סיכון יחסי של 0.89 לכל עליה של 5 ק”ג למטר בריבוע במדד מסת הגוף).

המגמות הקשורות במדד מסת הגוף היו שונות משמעותית עם אירוע מוחי איסכמי או המורגי, אך לא  זוהה הבדל משמעותי עם דימום תוך-מוחי ודימום תת-עכבישי.

מהנתונים בספרות הרפואית ממחקרים פרוספקטיביים עלו ממצאים עקביים לפיהם מדד מסת גוף גבוה יותר לווה בסיכון גבוה יותר לאירוע מוחי איסכמי מאשר המורגי, כאשר מרבית העדויות טרם המחקר הנוכחי התבססו על אוכלוסיות אסייאתיות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים בבריטניה, מדד מסת גוף גבוה יותר מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי אך סיכון מופחת לאירוע מוחי המורגי.

Neurology. Published online September 7, 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן