מדד מסת גוף גבוה יותר מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology במהלך חודש ספטמבר עולה כי מדד מסת גוף גבוה יותר מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי, אך זאת לצד סיכוי נמוך יותר לאירוע מוחי המורגי.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין מדד מסת הגוךף ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי והמורגי, ולבחון את העדויות ברחבי העולם. לצורך כך אספו החוקרים נתונים אודות 1.3 מיליון נשים בבריטניה ללא היסטוריה של אירועים מוחיים, בין השנים 1996-2001 (גיל ממוצע של 57 שנים) ועקבו אחר הרשומות הרפואיות שלהן, כולל אשפוזים ומקרי תמותה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון היחסי המתוקן לאירוע מוחי איסכמי והמורגי (דימום תוך-מוחי ודימום תת-עכבישי) לפי מדד מסת הגוף. החוקרים השלימו מטה-אנליזה של הממצאים שפורסמו ממחקרים פרוספקטיביים בנושא זה.

במהלך מעקב ממוצע של 11.7 שנים תועדו 20,549 מקרים של אירוע מוחי ראשון, מהם 9,993 אירועים מוחיים איסכמיים ו-5,852 אירועים מוחיים המורגיים. הממצאים הצביעו על קשר בין מדד מסת גוף גבוה יותר ובין סיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי (סיכון יחסי של 1.21 לכל עליה של 5 ק”ג למטר בריבוע במדד מסת הגוף), אך סיכון מופחת לאירוע מוחי המורגי (סיכון יחסי של 0.89 לכל עליה של 5 ק”ג למטר בריבוע במדד מסת הגוף).

המגמות הקשורות במדד מסת הגוף היו שונות משמעותית עם אירוע מוחי איסכמי או המורגי, אך לא  זוהה הבדל משמעותי עם דימום תוך-מוחי ודימום תת-עכבישי.

מהנתונים בספרות הרפואית ממחקרים פרוספקטיביים עלו ממצאים עקביים לפיהם מדד מסת גוף גבוה יותר לווה בסיכון גבוה יותר לאירוע מוחי איסכמי מאשר המורגי, כאשר מרבית העדויות טרם המחקר הנוכחי התבססו על אוכלוסיות אסייאתיות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים בבריטניה, מדד מסת גוף גבוה יותר מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי אך סיכון מופחת לאירוע מוחי המורגי.

Neurology. Published online September 7, 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן