טיפול תרומבקטומי ישיר בטוח ויעיל בטיפול באירוע מוחי (מתוך כנס ה-ESC)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology) עולה כי בחולים הפונים לחדר מיון זמן קצר לאחר הופעת אירוע מוחי מג’ורי, טיפול תרומבקטומי מבוסס-צנתר, המבוצע במחלקה קרדיולוגית ללא טיפול תרומבוליטי קודם, תועדו תוצאות טובות כמו בחולים לאחר טיפול תרומבוליטי. ב-40% מהחולים בכל קבוצת טיפול תועדו תוצאות תפקודיות טובות לאחר 90 ימים.

מדגם המחקר כלל 103 חולים, כולל 73 חולים לאחר אירוע מוחי שהופנו ישירות לתרומבקטומי מבוסס-צנתר ו-30 חולים לאחר אירוע מוחי עם טיפול תרומבוליטי מגשר לפני העברה ליחידת הצנתורים.

בכל החולים תועד אירוע מוחי איסכמי בדרגה בינונית עד חמורה (NIHSS של 6 ומעלה) ומדד mRS (Modified Rankin Score) לפני האירוע המוחי של 0-1, עדות להעדר הפרעה נוירולוגית קודמת.

החולים הגיעו לבית החולים בתוך שש שעות מהופעת האירוע המוחי. בדיקות ה-CT בקבלתם לא הדגימו עדות לאיסכמיה גדולה אך זוהה עורק מג’ורי חסום. הנוירולוג הכונן קבע אם החולה יופנה לתרומבקטומי מבוסס-צנתר עם או ללא טיפול תרומבוליטי, וההתערבות בוצעה בתוך שעה מבדיקת ה-CT.

מהתוצאות עולה כי תוצאות תפקודיות טובות (מדד mRS של 0-2 לאחר 90 ימים) תועדו ב-39% מאלו לאחר טיפול תרומבקטומי ישיר ו-43% מאלו לאחר טיפול תרופתי טרם תרומבקטומי. שיעור הסיבוכים על-רקע הפרוצדורה עמד על 10% ו-17%, בהתאמה, עם שיעורי דמם תוך-גולגולתי תסמיני של 12% ו-10%, בהתאמה. שיעורי הצלחה אנגיוגרפית עמדו על 71% עם טיפול תרומבקטומי ישיר ועל 85% עם טיפול תרומבקטומי לאחר טיפול תרופתי תרומבוליטי קודם.

החוקרים כותבים כי מהממצאים המוקדמים עולה כי ניתן לבצע התערבויות אלו באותם תנאים המוכרים מהטיפול באירועים לבביים. קרדיולוגים עבדו שנים רבות לשיפור הלוגיסטיקה, עם סילוק כל הגורמים המעכבים; במידה ואותו הליך ישמש גם בחולים עם אירוע מוחי, ייתכן והתוצאות יהיו טובות יותר.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן