אירוע מוחי איסכמי ממקור לא-ידוע, הקרוי אירוע מוחי קריפטוגני, אחראי ל-40% מהמקרים של אירוע מוחי איסכמי. הגורם לאירועים מוחיים אלו אינו מוגדר היטב, ועל-כן אמצעי המניעה השניונית הטובים ביותר אינם ידועים. מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך כנס ה-World Congress of Neurology, עולה כי מנגנון תסחיף לבבי אחראי למרבית המקרים הללו.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים 137 קרישים שהוסרו באמצעים מכאניים ב-145 חולים עם חסימה של כלי דם גדול, במטרה להשלים ניתוח כמותי של הרכב הקרישים באמצעות צביעות הדגימות. הם השוו את הקרישים על-פי הרכבם, תוך הערכת היחס בין פיברין לטסיות ואחוז כדוריות הדם האדומות והלבנות.

בקרישי דם שמקורם מחולים שפיתחו אירוע מוחי קריפטוגני יחס בין פיברין לטסיות השונה משמעותית, כמו גם הבדלים ניכרים באחוז כדוריות הדם האדומות בהשוואה לקרישי דם שמקורם מחולים עם אירוע מוחי שאינו על-רקע תסחיף לבבי.

יתרה מזאת, קרישי דם שמקורם מחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני היו דומים יותר לקרישי דם שמקורם בתסחיף לבבי מבחינת ההרכב שלהם, בהשוואה לקרישי דם שאינם מתסחיף לבבי.

במקרים של אירוע מוחי על-רקע תסחיף לבבי ואירוע מוחי קריפטוגני המאפיינים ההתערבותיים והקליניים היו דומים. הם דרשו יותר פעולות התערבותיות, עם תוצאות גרועות יותר, כפי שנקבע לפי מדד mRS (Modified Rankin Score), בהשוואה לאירועים מוחיים שאינם על-רקע תסחיף לבבי.

החוקרים מסבירים כי מאחר ותסחיף לבבי עומד בבסיס מרבית המקרים של אירוע מוחי קריפטוגני, יש לשקול אמצעי מניעה שניונית דומים במקרים אלו.

מתוך כנס ה-WCN

לידיעה במדסקייפ