חולים רבים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל סובלים מפרפור פרוזדורים לא-מאובחן, המלווה בעליה קלה בסיכון לאוטמים מוחיים תת-קליניים, עם התפתחות הפרעה בתפקוד קוגניטיבי, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in the Community). לאור זאת, ייתכן כי יש מקום להשלים בדיקות סקירה של חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור לנוכחות פרפור פרוזדורים התקפי, שייתכן ולא יאובחן בתרשים אק”ג סטנדרטי המבוצע במהלך ביקור מרפאה תקופתיים.

החוקרים הציגו את נתוני המחקר, המבוסס על 1,527 חולים, בפוסטר במהלך כנס ה-Heart Failure Society of America.

לדבריהם, נתוני מחקר ARIC ומקורות אחרים מצאו כי אוטם מוחי תת-קליני עשוי להתפתח הרבה לפני אבחנת פרפור פרוזדורים. בניתוח הנתונים הנוכחי, משתתפים במחקר ARIC חולקו לארבע קבוצות: עם או בלי אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם או בלי פרפור פרוזדורים. באופן לא-מפתיע, בחולים ללא אי-ספיקת לב או פרפור פרוזדורים ידוע תועדו השיעורים הנמוכים ביותר של אוטמים מוחיים תת-קליניים לפי בדיקת MRI (כ-17%).

בשתי קבוצות החולים עם פרפור פרוזדורים תועדה שכיחות בינונית של אוטמים אלו. באלו עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, אך ללא אבחנת פרפור פרוזדורים, תועדה השכיחות הגבוהה ביותר (כ-29%), שהייתה גבוהה משמעותית בהשוואה לשיעור הנמוך ביותר.

הציונים במגוון מבחנים להערכת התפקוד הקוגניטיבי היו נמוכים יותר בשתי קבוצות החולים עם אי-ספיקת לב עם עדות לאוטמים מוחיים תת-קליניים, בהשוואה לקבוצות החולים עם אי-ספיקת לב וללא אוטמים אלו.

מתוך כנס ה-Heart Failure Society of America

לידיעה במדסקייפ