תסמונת RLS חמורה מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (מתוך כנס SLEEP)

מנתוני מחקר Nurses’ Health Study II עולה כי תסמונת RLS (Restless Leg Syndrome) חמורה יותר מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים, בפרט אירוע מוחי איסכמי.  הממצאים החדשים הוצגו במהלך כנס SLEEP, הכנס השנתי מטעם ה-Associated Professional Sleep Societies.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RLS מלווה במספר גורמי סיכון לאירועים מוחיים, דוגמת השמנה, יתר לחץ דם והפרעה בתפקוד האוטונומי.כעת הם בחנו את הנתונים אודות כ-72,000 משתתפים בסקר Nurses’ Health Study II. בתחילת המחקר בשנת 2005, הנשים היו בגילאי 41-58 שנים וללא סוכרת, אירוע מוחי או הריון.

אבחנת RLS נקבעה על-בסיס ארבעה קריטריונים אבחנתיים לתסמונת, כפי שהומלץ ע”י ה-RLSSG (Restless Legs Syndrome Study Group) עם לפחות חמישה אירועי אי-שקט של הרגליים בחודש. התוצא העיקרי היה אבחנת אירוע מוחי (איסכמי, המורגי או מסיבה לא-ידועה).

בהשוואה לנשים ללא RLS, אלו עם RLS היו מבוגרות יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של נשים לבנות, מדד מסת גוף גבוה יותר ופחות פעילות גופנית. כמו כן, בנשים אלו תועדה שכיחות גבוהה יותר של מחלות כרוניות, דוגמת יתר לחץ דם והיפרכולסטרולמיה.

במהלך שש שנות מעקב, 161 נשים אובחנו עם אירוע מוחי, כולל 139 נשים ללא RLS, 10 נשים עם RLS פחות מ-15 פעמים בחודש ו-12 נשים עם RLS בתדירות של 15 פעמים בחודש ומעלה.

הקשר היה בולט במיוחד עם אירוע מוחי איסכמי בלבד, עם יחס סיכון מתוקן של 3.52 בנשים עם RLS בתדירות של 15 פעמים בחודש ומעלה. קשר דומה בין חומרת תסמיני RLS ואירוע מוחי תועד גם לאחר הוצאת נשים עם מחלות ממאירות, אוטם שריר הלב, דלקת מפרקים, או אלו עם הופעת אירוע מוחי במהלך השנתיים הראשונות.

ממצאים אלו מעידים על החשיבות הרבה של טיפול מתאים לאיזון גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם למניעה ראשונית של אירועים מוחיים בחולים עם תסמונת RLS.

מתוך כנס SLEEP

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן