האם יש תועלת לטיפול תרומבוליטי בחולים עם אירועים מוחיים קלים? (מתוך כנס ה-ESC)

משני מחקרים רטרוספקטיביים קטנים עולה כי טיפול רה-וסקולריזציה עשוי להועיל לחולים עם אירועי מוחי איסכמי קל. תוצאות שני המחקרים הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-24 ה-European Stroke Conference.

החוקרים הסבירו כי בפועל, נדיר מאוד לבחור בטיפול ב-tPA (Tissue Plasminogen Activator) מטפלים בחולים עם אירוע מוחי קל מאוד בשל חשש מהתמרה המורגית. אך במחקרים הנוכחיים, בחולים עם אירוע מוחי קל טופלו בתרומבוליזה או טיפול תוך-עורקי תועדו תוצאות טובות יותר בהשוואה לאלו שטופלו שמרנית.

המחקר הראשון התמקד בחולים עם חסימה של כלי דם גדול שפנו עם תסמינים קלים. החוקרים מציינים כי חולים אלו לרוב אינם מיועדים לטיפול רה-וסקולריזציה מאחר והתסמינים קלים אך עדיין קיים סיכון גבוה לתמותה ותחלואה.

במחקר זה השוו החוקרים את התוצאות בחולים עם אירוע מוחי קל לאחר רה-וסקולריזציה עם tPA או טיפול תוך-עורקי אל מול טיפול שמרני.

מדגם המחקר כלל חולים עם אירוע מוחי קל (מדד NIHSS של 1-7) בתוך 24 שעות ועדות הדמייתית לחסימת כלי דם גדול. מבין 2,636 חולים שנסקרו למחקר, 126 ענו על הקריטריונים של חסימת כלי דם גדול. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 63 שנים, עם מדד NIHSS ראשוני ממוצע של 4 נקודות ומרווח זמן ממוצע מהופעת התסמינים של שש שעות.

מבין אלו, 25 חולים השלימו טיפול רה-וסקולריזציה (14 טופלו ב-tPA, 6 קיבלו טיפול תוך-עורקי ו-5 טופלו בשתי הגישות). הנתונים לאחר שלושים ימים היו זמינים עבור 89 חולים.

מהתוצאות עולה כי לאחר תקנון למדד mRS (Modified Rankin Score) הבסיסי, מדד NIHSS והזמן שחלף מהופעת התסמינים, ב-76% מהחולים בקבוצת ההתערבות תועדו תוצאות טובות (מדד mRS של 0-2 לאחר 30 ימים), בהשוואה ל-60% מאלו שטופלו שמרנית (יחס סיכויים של 2.7).

כאשר החוקרים התמקדו רק ב-62 החולים שהתקבלו בתוך שש שעות (23 מהם השלימו טיפול רה-וסקורליזציה), תוצאות טובות תועדו ב-78% מהחולים בקבוצת טיפול רה-וסקולריזציה לעומת 54% מהמטופלים שמרנית (יחס סיכויים של 4.5, P=0.28).

החוקרים קבעו כי הערכה מהירה של כלי הדם וזיהוי חסימה של כלי דם גדול בחולים עם תסמינים קלים עשוייה להוביל לטיפול אגרסיבי יותר.

במחקר השני דיווחו חוקרים על תוצאות סקירה רטרוספקטיבית של רשומות רפואיות של חולים עם אירועים מוחיים שפנו למרכז אקדמי לטיפול באירועים מוחיים בתוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים, עם מדד NIHSS של עד 5 נקודות או חסר שהשתפר במהירות, וטופלו ב-tPA (22 חולים) או שמרנית (68 חולים).

מהתוצאות עלה כי בחולים שטופלו ב-tPA תועד סיכוי גבוה יותר לשיפור במדד NIHSS עד לשחרור מבית החולים. באופן ספציפי, ב-20 מבין 22 החולים שטופלו ב-tPA (90.9%) תועדה ירידה של 2 נקודות ומעלה במדד NIHSS בעת השחרור, זאת בהשוואה ל-25 מבין 68 החולים שטופלו שמרנית (36.7%).

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן