ע”פ תוצאות מחקר המתפרסם היום ב-BMJ ספסיס המתרחש בסמוך לביצוע ניתוח מהווה גורם סיכון עצמאי וחשוב לפקקת ורידים ועורקים בתקופה של לאחר הניתוח.
בכדי להעריך את ההשפעה של ספסיס על הסיכון של פקקת ורידים ועורקים לאחר הניתוח ביצעו החוקרים מחקר עוקבה פרוספקטיבי תוך שימוש במאגר המידע הלאומי לשיפור תוצאים ניתוחיים (ACS-NSQIP). החוקרים ניתחו את המידע עבור כל המאושפזים והמטופלים בקהילה ב-374 בתי חולים ברחבי ארה”ב בין 2005 ל-2012. נכללו בניתוח הנתונים למעלה מ- 2.3 מיליון מטופלים שעברו פרוצדורות ניתוחיות.
יעד המחקר המרכזי היה פקקת עורקית (אוטם שריר הלב או שבץ) ופקקת ורידים (פקקת ורידים עמוקה או תסחיף ריאתי) במהלך 30 הימים של לאחר הניתוח.
החוקרים מדווחים כי מבין כלל הפרוצדורות הניתוחיות, מטופלים עם תגובה דלקתית סיסטמית או ספסיס כלשהוא היו בסיכון של פי 3 לסבול מפקקת עורקים או ורידים: סיכון יחסי של פי 3.1 ברווח בר סמך של בין 3.0 ל-3.4. יחס הסיכון המתואם לגורמי סיכון היה של פי 2.7 (בטווח בין 2.5-2.8) עבור פקקת עורקים ושל פי 3.3 (בטווח בין 3.0 ל-3.4) עבור פקקת ורידים.
יחס הסיכון המתואם עבור פקקת היה 2.5 (בטווח בין 2.4-2.6) במטופלים עם תסמונת דלקתית סיסטמית, ו-3.3 (בטווח בין 3.1-3.4) למטופלים עם ספסיס, ו-5.7 (בטווח בין 5.4-6.1) במטופלים עם ספסיס חמור, בהשוואה למטופלים ללא דלקת סיסטמית.
החוקרים מציינים כי במטופלים עם ספסיס בתקופה הניתוחית, הן בפרוצדורות אלקטיביות והן בדחופות, היה סיכון כפול לפקקת.
החוקרים מסכמים כי ספסיס בסמוך לתקופת הניתוח מהווה גורם סיכון עצמאי חשוב הן לפקקת עורקים והן לפקקת ורידים. הסיכון לפקקת עולה ככל שהתגובה הדלקתית חמורה יותר הן בניתוחים אלקטיביים והן בניתוחים דחופים. הם ממליצים לכן לעקוב ולנטר בקפדנות מטופלים עם ספסיס שעברו ניתוח לצורך מניעת פקקת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!