במבוגרים עם מיגרנה קיים סיכון מוגבר לאירועים מוחיים איסכמיים, בהשוואה לאלו שאינם סובלים ממיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מאי בכתב העת Stroke.
החוקרים כותבים כי מיגרנה נובעת מהפרעה בכלי הדם והעצבים של המוח, עם עליה קטנה בסיכון לאוטמים מוחיים שקטים, גורם סיכון לאירועים מוחיים קליניים. למרות שהסיכון עשוי להיות קטן, בחולי מיגרנה עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם יש מקום לטיפול להפחתת הסיכון לאירועים מוחיים, כולל אורחות חיים בריאים, עם פעילות גופנית קבועה והקפדה על צריכת פירות וירקות.
במחקר NOMAS (Northern Manhattan Study) כימתו החוקרים את האוטמים המוחיים התת-קליניים ומדדי WMHV (White Matter Hyperintensity Volumes) ב-546 גברים ונשים, בגיל ממוצע של 71 שנים, רובם היספאנים.
בהשוואה למשתתפים ללא מיגרנה, באלו עם מיגרנה תועדה עליה של פי שתיים בסיכון לאוטם מוחי תת-קליני (יחס סיכויים מתוקן של 2.1).
הקשר בין מיגרנה ובין אוטמים מוחיים שקטים לא היה תלוי בגורמים סוציו-דמוגרפיים וקרדיווסקולאריים, והיה בולט יותר בקבוצה של חולים עם מיגרנה ללא אאורה (יחס סיכויים של 2.6). נוכחות אאורה, שינויים בראיה המופיעים עם מיגרנה, לא השפיעו על הקשר, כפי שתואר במחקרים קודמים.
יתר לחץ דם, גורם סיכון ידוע לאירועים מוחיים, היה נפוץ יותר בחולים עם מיגרנה, אך הקשר בין מיגרנה ובין אוטמים מוחיים שקטים תועד גם במשתתפים עם לחץ דם תקין. באופן מפתיע, לא זוהה קשר בין נוכחות מיגרנה ובין WMHV. ייתכן כי הבדלים לא זוהו בשל נטל גבוה של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם במדגם חולים מבוגרים זה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מאשרים את הקשר בין מיגרנה ובין אוטמים מוחיים שקטים בחולים מבוגרים. מחקרים קודמים להערכת אוטמים מוחיים שקטים ומיגרנה נערכו בעיקר באוכלוסיות לבנות ואילו המחקר הנוכחי התמקד במדגם משתתפים היספאנים.
בסופו של דבר, דרוש מדגם גדול של חולי מיגרנה במטרה לקבוע אם טיפול במיגרנה מפחית את הסיכון לאירועים מוחיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!