מקומו של טיפול אנדווסקולארי לאחר כשלון טיפול תרומבוליטי באירועים מוחיים (World Congress of Neurology)

טיפול אנדווסקולארי בחולים לאחר אירועים מוחיים לאחר כשלון טיפול תרומבוליטי ראשוני ב-tPA הביא, במרבית המקרים, לתוצאות טובות לאחר שלושה חודשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-World Congress of Neurology.

מבין 23 חולים לאחר אירועים מוחיים במחקר פרוספקטיבי רב-מרכזי, 15 דורגו עם מדד Modified Rankin של 2 ומטה, כאשר נבחנו שלושה חודשים לאחר כשלון טיפול תרומבוליטי ולאחריו התערבות מכאנית להסרת הקריש.

רה-קנליזציה הושגה עם הסרת הקריש ב-20 חולים. שישה חולים הלכו לעולמם בתוך שלושה חודשים, ושני חולים אחרים שרדו עם מדד Modified Rankin של 3.

החוקרים הסבירו כי המחקר נמשך בימים אלו, וכי כאשר מספר מספק של חולים יטופלו בפרוטוקול המחקר, הם יערכו ניתוח סטטיסטיים נוספים של הממצאים.

מקומם של פרוצדורות אנדווסקולאריות בטיפול באירועים מוחיים איסכמיים היה שנוי במחלוקת, בעיקר לאור מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה בכתב העת New England Journal of Medicine, בו באוכלוסיה הכללית של חולים עם אירועים מוחיים איסכמיים, הוספת תרומבקטומיה לתרומבוליזה תרופתית לא הביאה לשיפור התוצאות בהשוואה לתרומבוליזה בלבד.

במחקר הנוכחי החוקרים החלו בגיוס חולים באוגוסט 2011, לפני שפורסמו תוצאות מחקרים גדולים בנושא. חולים עם חסימה של עורק התרדמה הפנימי, בחלקו התוך-גולגולתי, או פרוקסימאלית ב-MCA (Middle Cerebral Artery), נכללו במחקר, כאשר tPA שניתן בתוך 4.5 שעות מהופעת האירוע המוחי לא הביא להשבת זרימת הדם. חולים אלו עברו תרומבקטומיה מכאנית באמצעות מערכת Solitiare FR.

החוקרים ערכו בדיקות MRI ו-MRA לאחר הפרוצדורות, וכן הערכת קליניות שלושה ושישה חודשים לאחר מכן.

25 חולים לקחו חלק במחקר (תשעה גברים), אך tPA לא בוצע בשני חולים. גיל החולים הממוצע עמד על 68 חולים, עם מדד NIHSS (NIH Stroke Scale) ממוצע של 15. הזמן הממוצע מהופעת האירוע המוחי ועד לתרומבוליזה עמד על 104 דקות והזמן הממוצע מהופעת התסמינים עד תרומבקטומיה עמד על 254 דקות.

עשרה חולים פיתחו דימומים תוך-מוחיים לאחר תרומבקטומיה, אך ללא החמרה קלינית. על-בסיס תוצאות בדיקת ה-CT, שישה מאירועים אלו סווגו בדרגה 2 לפי מדד ECASS וארבעה סווגו בדרגה 1.

שיעורי רה-קנליזציה של כ-80% היו דומים לאלו שתועדו במחקרי SWIFT ו-TREVO2, והתוצאות הטובות במחקר הנוכחי עלו ברבה על התוצאות באותם מחקרים (שניהם הצביעו על שיעורים שנעו סביב 40%).

החוקרים מצאו עוד כי שיעורי התמותה במחקר הנוכחי היו גבוהים יותר משיעורי התמותה במחקר SWIFT, אך נמוכים יותר משיעורי התמותה במחקר TREVO2.

החוקרים קוראים לנקוט משנה זהירות בפירוש תוצאות המחקר, לאור מספר המשתתפים המועט בשלב זה, אך מעידים כי מדובר במגמה חיובית עם שיעור סיבוכים מתקבל על הדעת.

WCN 2013

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן