מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Heart Rhythm עולה כי לגיל החולים והסיכון לאירועים מוחיים, כפי שנקבע לפי מדד CHADS2, השפעה על הסיכויים להפחתת הסיכון לאירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים בעקבות אבלציה באמצעות צנתר. מהנתונים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר אבלציה לפרפור פרוזדורים היה דומה לאלו ללא פרפור פרוזדורים.
מהנתונים עולה כי אבלציה עשויה להשפעה לטובה על המהלך הטבעי והתוצאות של פרפור פרוזדורים.
החוקרים ערכו השוואה בין 4,212 חולים שעברו אבלציה בשל פרפור פרוזדורים, אל מול שתי קבוצות ביקורת תואמות בגיל ובמין, 16,848 חולים עם פרפור פרוזדורים ללא אבלציה ו-16,848 חולים ללא פרפור פרוזדורים. כל המשתתפים היו במעקב במשך 2.9 שנים, בממוצע.
לאחר שנה אחת, ב-2.4% מהחולים תועד תוצא הסיום העיקרי שכלל אירוע מוחי. באלו שעברו אבלציה של פרפור פרוזדורים תועד סיכון מופחת לאירוע מוחי, בהשוואה לאלו עם פרפור פרוזדורים, ללא אבלציה. הסיכון בכל קבוצת גיל וסיווג CHADS2 היה דומה בחולים לאחר אבלציה לפרפור פרוזדורים ובאלו ללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים.
למרות שמהממצאים עולה כי אבלציה והטיפול סביבה עשויים לשפר את המהלך הטבעי של פרפור פרוזדורים והשלכותיו, החוקרים מדגישים כי בשל אופי המחקר התצפיתי, אין ברשותם נתונים מדויקים באשר לשיעורי ההצלחה ארוכי הטווח של פרפור פרוזדורים תת-קליני בפרט. לפיכך, הם ממשיכים להמליץ על גישות ארוכות טווח למניעת אירועים מוחיים על-בסיס מדדי CHADS2, ללא תלות בשאלה אם בוצע טיפול אבלציה, עד שיהיו נתונים פרוספקטיבים זמינים בנושא.
Heart Rhythm 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!