הערכת השילוב של אספירין עם קלופידוגרל בטיפול באירוע איסכמי חולף או אירוע מוחי מינורי חד (NEJM)

בכתב העת New England Journal of Medicine מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולי עם אירוע איסכמי חולף או אירוע מוחי מינורי, בהם ניתן לטפל בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים, השילוב של קלופידוגרל ואספירין עדיף על מתן אספירין בלבד בהפחתת הסיכון לאירוע מוחי במהלך תשעים הימים הראשונים ואינו מביא לעליה בסיכון לדימומים.

לדברי החוקרים, אירוע מוחי מופיע באופן תדיר במהלך השבועות הראשונים לאחר אירוע איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) או אירוע מוחי מינורי. השילוב של קלופידוגרל עם אספירין עשוי לספק הגנה רבה יותר כנגד אירועים מוחיים נוספים, בהשוואה לטיפול באספירין בלבד.

החוקרים ערכו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל 114 מרכזים בסין. במסגרת המחקר חולקו באקראי 5,170 חולים בתוך 24 שעות מהופעת אירוע מוחי איסכמי מינורי או אירוע איסכמי חולף בסיכון-גבוה, לטיפול משולב בקלופידוגרל עם אספירין (קלופידוגרל במינון ראשוני של 300 מ”ג ולאחר מכן 75 מ”ג למשך 90 ימים, בשילוב עם אספירין במינון 75 מ”ג ליום למשך 21 הימים הראשונים) או לפלסבו עם אספירין (75 מ”ג ליום למשך 90 ימים).

כל המשתתפים קיבלו טיפול בתווית-פתוחה באספירין במינון של 75-300 מ”ג, בהתאם להחלטת הרופא המטפל ביום הראשון.

התוצא העיקרי היה אירוע מוחי (איסכמי או המורגי) במהלך תשעים הימים הראשונים למעקב. החוקרים בחנו הבדלים בטיפול באמצעות מודל סטטיסטי.

מהתוצאות עולה כי 8.2% מהחולים שטופלו באספירין וקלופידוגרל אובחנו עם אירוע מוחי, זאת בהשוואה ל-11.7% מהחולים שטופלו באספירין בלבד (יחס סיכון של 0.68, p<0.001). דימום בינוני או חמור תועד בשבעה חולים (0.3%) בקבוצת הטיפול המשולב, ובשמונה חולים (0.3%) בקבוצת הטיפול באספירין בלבד (p=0.73); שיעור האירועים ההמורגיים עמד על 0.3% בכל קבוצה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם אירוע איסכמי חולף או אירוע מוחי מינורי, הפונים לקבלת טיפול בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים, ישנה עדיפות לטיפול משולב באספירין וקלופידוגרל, בהשוואה לטיפול באספירין בלבד, במניעת אירוע מוחי נוסף בתוך שלושה חודשים.

NEJM June 26, 2013

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן