סיכום המחקר באדיבות סטארגומים www.stargumim.co.il . 
ע”פ מחקר מה– BMC Neurolעולה שטיפול בפיבראטים עשוי להיות חשוב בהורדת סיכון לשבץ קטלני בקרב חולי סוכרת עם מחלה קרדיווסקולרית או שבץ קודם.
ברקע מסבירים החוקרים כי נעשה שימוש נרחב בפיבראטים על מנת לשפר רמות ליפידים בפלסמה ולמנוע תוצאות קרדיווסקולריות חריגות. אולם, השפעת הפיבראטים על שבץ איננה ברורה בזמן זה. לכן ביקשו החוקרים לבצע סקירה נרחבת שיטתית וניתוח-על כדי להעריך את השפעות הפיבראטים על שבץ.
לצורך זה ביצעו החוקרים חיפוש שיטתי ב- Medline , Embase , Cochrane Central register of Controlled Trials , רשימות סימוכין של מאמרים, ופרוטוקולים של ישיבות מרכזיות על מנת לזהות מחקרים לצורך הניתוח . נכללו ניסויים בהקצאה אקראית בבקרת פלצבו שדיווחו על ההשפעות של פיבראטים על שבץ. נעשה שימוש בסיכון יחסי (RR) כדי למדוד את השפעת הפיבראטים על הסיכון לשבץ תחת מודל השפעה אקראית. הניתוח עבר ריבוד נוסף על ידי גורמים שעשויים להשפיע על תוצאות הטיפול.
באופן כללי, טיפול בפיבראטים לא נקשר בהפחתה מובהקת של הסיכון לשבץ (RR, 1.02, 95% CI , 0.90 עד 1.16, P=0.78 ). בניתוחים של תתי הקבוצות, נמצא שטיפול בגמפיברוזיל הראה השפעה חיובית על שבץ (RR, 0.72 , 95% CI , 0.53 עד 0.98, P=0.04 ). באופן דומה, לטיפול בפיבראטים בהשוואה לפלצבו לא הייתה השפעה על היארעות שבץ קטלני. ניתוח תת הקבוצה הצביע על כך שטיפול בפיבראטים הראה השפעה על שבץ קטלני כאשר ציון ה- Jadad היה מעל 3 (RR, 0.41 , 95% CI , 0.17 עד 1.00, P=0.049 ). יתרה מכך, ניתוח רגישות הצביע על כך שטיפול בפיבראטים עשוי לשחק תפקיד בסיכון לשבץ קטלני (RR, 0.49 , 95% CI , 0.26 עד 0.93, P=0.03 ) עבור מטופלים הסובלים מסוכרת, מחלה קרדיווסקולרית או מאירועי שבץ קודמים.
מסקנות החוקרים הם שטיפול בפיבראטים עשוי לשחק תפקיד חשוב בהפחתת סיכון לשבץ קטלני בקרב מטופלים הסובלים מסוכרת, מחלה קרדיווסקולרית או משבץ קודמים. עם זאת, לא הייתה לו השפעה על היארעות שבץ.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!