נראה כי לישיבה ממושכת יש השפעה קרדיו-מטבולית שלילית והיא בעצם גורם סיכון לסוכרת ומחלות לב וכלי דם בפני עצמה, ללא קשר לפעילות גופנית המתרחשת או לא בזמן החופשי- כך לפי מחקר חדש, שפורסם ב-JACC בשבוע האחרון, המבוסס על נתונים מעוקבת ה- WHI(Woman’s Health Initiative), כלומר בנשים פוסט מנאופוזליות ללא היסטוריה של מחלת לב. כך שאימון כושר, שעל מנת לשפר את בריאות הלב וכלי הדם בשילוב עם אורח חיים של ישיבה במשך שעות מרובות לא מביא לתוצאות המצופות; לעומת זאת, הממעט בישיבה, גם בהעדר אימון גופני, עשוי להנות מיתרונות מתועלת לבריאות הלב.
החוקרים כללו במחקר למעלה משבעים אלף נשים שהיו בנות 50 עד 79 בתחילת המחקר בין 1993-1998 וקשרו בין השעות שבהן ישבו בכל יום לרמת הפעילות היומית שלהן, כולל התעמלות, וכן את התוצאות ארוכות הטווח שלהן בכל הנוגע לבריאות הלב. הם מצאו כי בכל קבוצת פעילות , אם מדובר באורח חיים פעיל, בינוני, נמוך או לא פעיל, ישיבה ממושכת היתה מזיקה לבריאות, חוץ מאשר בקבוצה שעסקה בפעילות גופנית ברמה ותדירות גבוהה מאוד(4-5 שעות של ריצה או שבע שעות הליכה, לערך), בהן לא נראתה עליה בסיכון גם אם ניהלו מלבד זאת אורח חיים יושבני. הקבוצה שעסקה בפעילות גופנית בינונית עמדה בדרישות ובהנחיות המקובלות (זאת אומרת, עסקה בפעילות גופנית מתונה לפחות שעתיים וחצי בשבוע), אך אם אורח החיים שניהלו כלל ישיבה מרובה הן היו בסיכון מוגבר ללב ולכלי הדם. לאורך תקופת המעקב שארכה למעלה משתיים עשרה שנה, ישיבה ארוכה יותר ופעילות גפנית ירודה היו שתיהן קשורות לסיכון מוגבר למחלות לב, שבץ ועוד. כצפוי, נשים שישבו יותר עסקו גם פחות בפעילות גופנית, אך שני הגורמים היו בלתי תלויים זו בזה. בעוד שהנשים שישבו הכי הרבה היו אלה שהשתייכו למעמד סוציו אקונומי גבוה יותר, אלה שהגיעו מרקע סוציו אקונומי נמוך עסקו הרבה פחות בפעילות גופני. כך שישיבה מרובה אינה שוות ערך לפעילות גופנית נמוכה. ובכל זאת, 18% מהנשים שעסקו בפעילות גופנית מרובה בשעות הפנאי דיווחו על ישיבה של לפחות עשר שעות ביום, לעומת 32% מאלה שדיווחו שאינן מבצעות כל פעילות גופנית. אלו היו עם יחס הסיכון הגבוה ביותר (יחס סיכון של 1.63). ישיבה של פחות מחמש שעות ביום הורידה את הסיכון לאירועי CV בכל הנשים, מלבד אלו בקבוצת הפעילות הגבוהה. החוקרים מצאו כי ישיבה מרובה היתה קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם רק בנשים שה-BMI שלהן היה גבוה (או שווה ל-) 25. בנשים מעל גיל 70 הסיכון הוגבר באופן משמעותי והיה נמוך יותר בנשים צעירות יותר.
לסיכום, הממצאים אומרים כי נשים המנהלות אורח חיים המחייב אותן לשבת במשך שעות ממושכות ביום תוכלנה להרוויח מביצוע פעילות גופנית סדירה בתדירות גבוהה; נשים שאינן פעילות כלל (מבחירה או מכורח) תוכלנה (באופן פוטנציאלי) להוריד את הסיכון האישי שלהן למחלות לב וכלי דם בקיצור זמן שהן מבלות בישיבה ביום.
J Am Coll Cardiol 2013.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!