מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר ב- Nature  מצא קשר בין אכילת בשר אדום לבין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, הקשור למכניזם המערב חיידקים במעיים. נראה כי באנשים שאוכלים בשר אדום באופן קבוע ישנה התיישבות ושגשוג מוגברים של חיידקים של המעיים, השוברים את חומצת השומן קרניטין שבבשר האדם למטבוליטים המעודדים הצטברות של כולסטרול בקיר העורק. מקור עיקרי נוסף של קרניטין הם משקאות אנרגיה; באנשים שאוכלים באופן קבוע בשר אדום או שותים משקאות אנרגיה, החיידקים אוהבי הקרניטין משגשגים במעיים ומייצרים את המטבוליט . trimethylamine-N-oxid (TMAO) ביתר, ואותו מטבוליט מביא להצברות מוגברת של כולסטרול בדופן העורק.

במחקרים קודמים נמצא כי בצריכה של choline ושל phosphatidylcholine (lecithin) בתזונה ישנה מטבוליזציה של חיידקי המעיים לייצר  trimethylamine, שעובר מטבוליזציה מהירה TMAO, הנקשר בתורו לאתרוסקלרוזיס מואצת. החוקרים שיערו של קרניטין , לו מבנה מולקולרי דומה לכולין, יתנהג בצורה דומה.

כדי להדגים כי אנשים זקוקים לחיידקים במעיים כדי לייצר TMAO מקרניטין בתזונה, החוקרים החלו בנסיון במשתתפים: לאחר צום של לילה, המתנדבים האומניבורים קיבלו “אתגר קרניטין”, כלומר קפסולה של קרניטין וכן סטייק סירלוין במשקל של כ-200 ג’ ואחר מכן נמדדו ערכי הTMAO בדם ובשתן שלהם. לאחר מכן קיבלו המשתתפים אנטיביוטיקה חזקה ורחבת טווח לשבוע כדי לדכא את החיידקים במעיים ולא מכן עברו שוב את “אתגר הקרניטין”. לאחר שלושה שבועות בהן שגשגה מושבת החיידקים במעייהם, הם קיבלו אתגר קרניטין שלישי . רמות ה-TMAO שלהם היו כמעט לא ניתנות לזיהוי לאחר שקיבלו אנטיביוטיקה אך חזרו לרמות גבוהות לאחר שגשוג החיידקים בפלורה של המעיים. לאחר שבלעו קרניטין בקפסולה, בטבעונים ובצמחונים נרשמו רמות נמוכות באופן משמעתי של TMAO מאשר אומניבורים (אוכלי כל).

בהמשך, בהתבסס על עוקבה גדולה של למעלה מ-2500 משתתפים שעברו הערכה קרדיווסקולרית לפי בחירה, כותבים החוקרים כי רמות גבוהות של קרניטין בפלסמה נקשרו לסיכון מוגבר לסבול ממחלות לב או לפתח מחלה כזו או מחלת עורקים פריפאריליות, כמו גם מחלות לב וכלי דם אחרות. לאחר שהתאימו את הנתונים לגורמי הסיכון המוכרים למחלות לב וכלי דם , רמות גבוהות של קרניטין חזו סיכון גבוה לשלוש שנים להתקף לב, שבץ ומוות בהסתמך על רמות ה-TMAO הגבוהות בפלסמה. כך של-TMAO, ולא הקרניטין עצמו מניע את התוצאות עבור הלב וכלי הדם. במודלים שנערכו בעכברים נמצא מכניזם רב משתנים המזרז התפתחות של אתרוסקלורזיס.

החוקרים מסכמים כי הגיוני להמליץ למטופלים על דיאטה דלה בכולסטרול ובשומנים רוויים, כדי שלא להעלות את רמות ה-TMAO.כדאי ליידע את המטופלים כי רמות הקרניטין במשקאות האנרגיה גבוהים יותר מאשר בסטייק, אך מלבד זאת הקרניטין מגיע ממקורות נוספים בתזונה. בעתיד בדיקה של רמת -TMAO , בשימוש קליני תוכל אולי לסייע לחיזוי טוב יותר של סיכון קרדיווסקולרי.

לכתבה במדסקייפ

לתקציר המחקר

Nature Med 2013