האם דחק פסיכו-גופני מהווה גורם סיכון לאירועים מוחיים? (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הרגלים מלחיצים ואישיות מסוג A מלווים בסיכון גבוה לאירועים מוחיים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר בין דחק כרוני ובין מחלות לב וכלי דם, אך הקשר עם אירועים מוחיים לא נבחן היטב. דחק מושפע מהרגלי חיים, סוג האישיות ורמת החרדה. במסגרת המחקר הם ביקשו לבחון דחק פסיכו-גופני כגורם סיכון לאירועים מוחיים, תוך הערכת ההבדלים בין המינים.

החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת, כאשר קבוצת המקרים כללה 150 חולים בגילאי 18-65 שנים, שאושפזו ליחידת הטיפול באירועים מוחיים עם אבחנה של אירוע מוחי חדש. קבוצת הביקורת כללה 300 שכנים (שתאמו לחולים בקבוצת בטווח גילאים של 5 שנים פחות או יותר).

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 53.8 שנים. בהשוואה לביקורות ולאחר תקנון לערפלנים, קשרים משמעותיים בין אירועים מוחיים ובין מצבי דחק זוהה עם ערכי H&R (שאלון Holmes & Rahe להערכת אירועים בחיים) של מעל 150 (יחס סיכויים של 3.84, p<0.001); מדדי ERCTA (Recall Scale of Type A Behavior) של מעל 24 (יחס סיכויים של 2.23, p=0.012); מדד SF12 להערכת המצב נפשי של מעל 50 (יחס סיכויים של 0.73, p=0.330); מדד SF12 להערכת המצב הפסיכולוגי של מעל 50 (יחס סיכויים של 0.66, p=0.220); מין זכר (יחס סיכויים של 9.33, p<0.001); צריכה רבה של משקאות עתירי אנרגיה (יחס סיכויים של 2.63, p=0.007), עישון בהווה (יחס סיכויים של 2.08, p=0.046), או עישון בעבר (יחס סיכויים של 2.35, p=0.032), הפרעת קצב לב (יחס סיכויים של 3.18, p=0.022) ומדד Epworth של 9 ומעלה (יחס סיכויים של 2.83,p=0.044).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה לביקורות בריאות ותואמות בגיל, הרגלים מלחיצים והתנהגות מסוג A מלווים בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים. הקשר שתועד לא היה שונה בין גברים ונשים.

J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2012;83(11):1104-1111

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן