במאמר חדש שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, לפיהן, הקשר ההפוך בין השמנה ובין שיעורי הישרדות טובים יותר בחולים עם אי-ספיקת לב, אוטם לבבי חד ולאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, תקף גם לחולים לאחר אירועים מוחיים.
מהמחקר עולה כי בחולים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר, שאושפזו בשל אירוע מוחי חד או אירוע איסכמי חולף, לא רק ששיעורי ההישרדות היו טובים יותר, אלא גם התוצאות התפקודיות היו טובות יותר, בהשוואה לחולים בעלי משקל גוף תקין. בחולים בעלי תת-משקל התוצאות היו גרועות יותר.
המחקר הינו ניתוח פוסט-הוק של חולים מ-TEMPiS (Telemedical Project for Integrative Stroke Care), מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, לא-אקראי, להשוואת הטיפול באירועים מוחים חדים בבתי חולים עם יחידות TeleStroke ובתי חולים ללא מרכז טיפול מיוחד באירועים מוחיים. המחקר כלל חולים שאושפזו בתוך שלושה ימים מהופעת החסר הנוירולוגי החד וחשד לאירוע מוחי, וסווגו כמקרים קלים (עד חסר נוירולוגי אחד), בינוניים (שני תסמינים), חמורים (שלושה תסמינים), וחמורים מאוד (ארבעה תסמינים).
מבין 4,428 חולים, 70% אובחנו עם אוטם מוחי איסכמי, 8% עם דימום תוך-גולגולתי ו-22% עם אירוע איסכמי חולף.
מהמחקר עולה כי שיעורי התמותה היו הגבוהים ביותר בקבוצת החולים עם תת-משקל (61.1%) וירדה עם עליה בקטגוריית BMI (משקל תקין: 34.7%; עודף-משקל 24.5%; השמנת-יתר 18.6% והשמנה חמורה 13.3%). תוצאי הסיום המשולבים שכללו תמותה או אשפוז מוסדי, תמותה או תלות רבה, ותמותה או הישנות אירועים מוחיים הדגימו כולם דפוסים דומים, כאשר בחולים עם תת-משקל התוצאות היו הגרועות ביותר, ובחולים עם השמנה או השמנה חמורה התוצאות היו הטובות ביותר (p<0.01). הדפוס נותר כאשר החוקרים בחנו בנפרד חולים עם אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף.
מעקומות ההישרדות בקטגוריית BMI עלה כי התמותה הלא-מתוקנת הייתה הגבוהה ביותר בחולים בעלי תת-משקל (יחס סיכון של 2.42, p<0.001), בהשוואה לאלו בעלי משקל תקין. הסיכון לתמותה ירד בחולים בעלי עודף משקל (0.69) והשמנה (0.50) והיה הנמוך ביותר באלו עם השמנה חמורה (0.36).
המובהקות הסטטיסטית של תוצא הסיום של תמותה לאחר 30 חודשים אבדה לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל גיל, מין, סוג האירוע המוחי ומחלות רקע, אך כאשר שילבו חולים עם השמנה והשמנה חמורה, בחולים אלו שיעורי התמותה היו נמוכים יותר, בהשוואה לחולים בעלי משקל תקין (יחס סיכון של 0.70).
החוקרים כותבים כי אינם יודעים להסביר כיצד עודף שומן מספק הגנה בחולים לאחר אירועים מוחיים. כל שידוע עד כה הוא שקיים קשר בין משקל הגוף ובין התוצאות לאחר אירועם אלו ואין נתונים מהימנים רבים להסביר את הממצא הנ”ל.
לאור הממצאים ייתכן ויש מקום לעדכן את ההנחיות כך שההמלצה להפחתת משקל תהיה תקפה רק למניעה ראשונית. החוקרים מדגישים כי חשוב להבין מהנתונים הנוכחיים וממחקרים דומים אחרים כי על רופאים להבחין בין אדם בריא ובין אנשים שכבר פיתחו מחלה. ההמלצות עשויות להיות שונות לחלוטין בשתי אוכלוסיות אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!