אכילה מופרזת ודיאטה עתירה במלח הם גורמי סיכון מרכזיים לשבץ מוחי (Lancet Neurology)

האיכות הכוללת של הרגלי התזונה והמאזן בין הצריכה הקלורית וההוצאה האנרגטית הם גורמי סיכון חשובים יותר לשבץ מוחי ממוצרי המזון וחומרי התזונה הספציפיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet.

באופן כללי, שני גורמי הסיכון העיקריים לשבץ מוחי הם אכילה מופזת ועודף מלח.

בסקירה בחנו החוקרים את העדויות הקושרות בין תזונה ודיאטה ובין הסיכון לשבץ מוחי. הם ערכו חיפוש במאגרי PubMed, לזיהוי מחקרים שפורסמו בשפה האנגלית בתקופה שבין 1970 ועד אוקטובר, 2011.

החוקרים מצאו כי התוצאות במחקרים אלו היו מגוונות, בשל העובדה שרובם היו מחקרים אפידמיולוגים ולכן מועדים למגבלות מתודולוגיות ,ערפלנים וטעויות מדידה. לדוגמא, מחקר תצפיתי אחד מצא כי הקפדה על תזונה בריאה מלווה בסיכון מוגבר לשבץ מוחי, בעוד שמחקר אחר הדגים את ההיפך בדיוק.

מהסקירה עולות ההשפעות הבאות של מוצרי מזון ומשקאות ספציפיים על הסיכון לשבץ מוחי:

·         דגים: 3 מנות ביום מלוות בירידה של 6% בסיכון לשבץ מוחי.

·         פירות וירקות: מעל 5 מנות ביום מלוות בירידה של 26% בסיכון לשבץ מוחי.

·         בשר: כל מנה יומית מלווה בעליה של 24% בסיכון לשבץ מוחי.

·         חלב דל-שומן: מלווה בסיכון מופחת לשבץ מוחי בהשוואה לחלב מלא.

·         שוקולד: צריכה רבה מלווה בירידה של 29% בסיכון לשבץ מוחי.

·         קפה: 3-4 כוסות ביום מלוות בירידה של 17% בסיכון לשבץ מוחי.

·         תה: צריכה של 3 כוסות ביום, או יותר, מלווה בירידה של 21% בסיכון לשבץ מוחי.

·         משקאות ממותקי-סוכר: צריכה רבה מלווה בעליה בשכיחות השמנה, סוכרת, תסמונת מטבולית ומחלת לב כלילית.

·         דגנים מלאים: צריכה רבה מלווה בירידה של 21% בשיעורי ההיארעות של אירועים קרדיווסקולאריים.

·         אורז: אין קשר עם הסיכון לשבץ מוחי.

החוקרים כותבים כי דרושים מחקרים נוספים לשיפור איכות העדויות הנוגעות לקשר של חומרי מזון שונים ודפוסי תזונה עם הסיכון לשבץ מוחי. העדויות הזמינות כיום בנושא הן תת-אופטימאליות לקביעת מסקנות מהימנות באשר לסיבתיות.

Lancet Neurology. 2012;11:66-81

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן