האם דיכאון מעלה את הסיכון לשבץ מוחי בנשים? (Stroke)

ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Stroke עולה קשר בין דיכאון ובין עליה מתונה בסיכון לאירועים מוחיים בעתיד.

החוקרים מדווחים לאחר שש שנות מעקב כי בנשים במחקר NHS (Nurses’ Health Study), נוכחות דיכאון לוותה בעליה של 29% בסיכון לשבץ מוחי, כאשר בקרב אלו שנטלו נוגדי דיכאון, בעיקר תרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) נרשמה עליה של 39%.

בין השנים 2000-2006, למעלה מ-80,000 נשים בגילאי 54-79 שנים היו במעקב. החוקרים העריכו נוכחות תסמיני דיכאון באמצעות מדד Mental Health Index Score בשנים 1992, 1996 ו-2000. הם הגדירו תסמיני דיכאון משמעותיים בנוכחות מדד של 52 ומטה.

הנשים נשאלו אודות נטילת נוגדי-דיכאון כל שנתיים, החל משנת 1996. הן גם דיווחו פעם בשנתיים על אבחנה של דיכאון ע”י רופא, החל משנת 2000.

במהלך שש שנות מעקב תועדו 1033 מקרי שבץ מוחי 538 אירועי שבץ איסכמי, 124 אירועי שבץ המורגי ו-371 אירועי שבץ מסיבה לא-ידועה.

לאחר תקנון לגיל המשתתפות, מהמחקר עולה קשר בין היסטוריה של דיכאון ובין סיכון מוגבר לשבץ מוחי מכל סוג, עם יחס סיכון של 1.49. הסיכון היה מעט נמוך יותר לאחר תקנון למחלות-רקע מג’וריות, כולל היסטוריה של יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה, סוכרת, ממאירות ומחלות לב (יחס סיכון של 1.29).

בקרב נשים שנטלו נוגדי-דיכאון, יחס הסיכון היה 1.39 במידה והן אובחנו עם דיכאון או שמדד Mental Health Index Score עמד על 52 ומטה, או בהעדר שני אלו (יחס סיכון של 1.31).

החוקרים מדווחים כי דיכאון בהווה לווה בסיכון גבוה יותר לשבץ מוחי מהיסטוריה של דיכאון. בקרב נשים שדיווחו כי סבלו בהווה מדיכאון נרשמה עליה של 41% בסיכון לשבץ מוחי. לשם השוואה, בנשים שדיווחו על היסטוריה של דיכאון בלבד, נרשמה עליה לא-משמעותית בסיכון, בהשוואה לנשים ללא אבחנה של דיכאון או נטילת נוגדי-דיכאון.

Stroke 2011; 42: Published online August 11, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן