האם דיכאון מעלה את הסיכון לשבץ מוחי בנשים? (Stroke)

ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Stroke עולה קשר בין דיכאון ובין עליה מתונה בסיכון לאירועים מוחיים בעתיד.

החוקרים מדווחים לאחר שש שנות מעקב כי בנשים במחקר NHS (Nurses’ Health Study), נוכחות דיכאון לוותה בעליה של 29% בסיכון לשבץ מוחי, כאשר בקרב אלו שנטלו נוגדי דיכאון, בעיקר תרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) נרשמה עליה של 39%.

בין השנים 2000-2006, למעלה מ-80,000 נשים בגילאי 54-79 שנים היו במעקב. החוקרים העריכו נוכחות תסמיני דיכאון באמצעות מדד Mental Health Index Score בשנים 1992, 1996 ו-2000. הם הגדירו תסמיני דיכאון משמעותיים בנוכחות מדד של 52 ומטה.

הנשים נשאלו אודות נטילת נוגדי-דיכאון כל שנתיים, החל משנת 1996. הן גם דיווחו פעם בשנתיים על אבחנה של דיכאון ע”י רופא, החל משנת 2000.

במהלך שש שנות מעקב תועדו 1033 מקרי שבץ מוחי 538 אירועי שבץ איסכמי, 124 אירועי שבץ המורגי ו-371 אירועי שבץ מסיבה לא-ידועה.

לאחר תקנון לגיל המשתתפות, מהמחקר עולה קשר בין היסטוריה של דיכאון ובין סיכון מוגבר לשבץ מוחי מכל סוג, עם יחס סיכון של 1.49. הסיכון היה מעט נמוך יותר לאחר תקנון למחלות-רקע מג’וריות, כולל היסטוריה של יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה, סוכרת, ממאירות ומחלות לב (יחס סיכון של 1.29).

בקרב נשים שנטלו נוגדי-דיכאון, יחס הסיכון היה 1.39 במידה והן אובחנו עם דיכאון או שמדד Mental Health Index Score עמד על 52 ומטה, או בהעדר שני אלו (יחס סיכון של 1.31).

החוקרים מדווחים כי דיכאון בהווה לווה בסיכון גבוה יותר לשבץ מוחי מהיסטוריה של דיכאון. בקרב נשים שדיווחו כי סבלו בהווה מדיכאון נרשמה עליה של 41% בסיכון לשבץ מוחי. לשם השוואה, בנשים שדיווחו על היסטוריה של דיכאון בלבד, נרשמה עליה לא-משמעותית בסיכון, בהשוואה לנשים ללא אבחנה של דיכאון או נטילת נוגדי-דיכאון.

Stroke 2011; 42: Published online August 11, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן