מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר הוצג בכנס האירופאי לשבץ (XX European Stroke Conference ) עולה כי מתן חומר ניגוד תוך ורידי למטופלים עם ארוע מוחי חריף לצורך דימות CT או אנגיוגרפיה לא השפיע לרעה על תפקוד כלייתי במטופלים עם תפקוד כלייתי תקין או ירוד במידה קלה.
במחקר השתתפו 91 מטופלים עם ארוע מוחי חריף אשר עברו דימות CT עם חומר ניגוד תוך ורידי. רמת קראטינין בדם נבדקה לפני הדימות וכן 48 שעות אחרי. פגיעה בתפקוד הכלייתי לאחר ה-CT הוגדרה כעליה ברמת הקראטינין של 0.5 מ”גד”ל מרמת הבסיס. כמו כן, העריכו החוקרים את הזמן עד לבצוע ה-CT במטופלים אלה, וכן את זמן door-to-needle במטופלים אשר קיבלו טיפול תרומבוליטי במתן תוך ורידי.
החוקרים מצאו כי ב-84% מהמטופלים הייתה רמת קראטינין תקינה בבסיס. בכל 91 המטופלים, גם ב-16% עם רמת קראטינין גבוהה בבסיס, לא נצפתה עליה ברמת קראטינין המתאימה להגדרת פגיעה בתפקוד כלייתי לאחר בצוע ה-CT . רמת הקראטינין עלתה ב-26% מהמטופלים, לא השתנתה ב-20%, וירדה ב-54%. העליה והירידה הממוצעות היו של 0.2 מ”גד”ל. החוקרים מייחסים את הירידה בקראטינין לפרוטוקול שבץ הנהוג בבתי החולים ובקרב הפרמדיקים, הכולל הידרציה לפני כל בצוע CT .
בקרב 15 המטופלים עם קראטינין מוגבר בבסיס (רמה ממוצעת 1.9 מ”גד”ל), הרמה עלתה ב-5 וירדה ב-10 לאחר ה-CT . במטופלים בהם רמת קראטינין עלתה, העליה הממוצעת הייתה 0.2 מ”גד”ל ואילו הירידה הממוצעת במטופלים בהם הרמה ירדה הייתה 0.4 מ”גד”ל.
בקרב 76 המטופלים עם קראטינין תקין בבסיס, 25% הדגימו עליה ברמת הקראטינין לאחר ה-CT (ממוצע של 0.2 מ”גד”ל), 58% הדגימו ירידה (ממוצע של 0.1 מ”גד”ל), ו-17% לא הדגימו שינוי.
מבחינת הערכת זמנים מצאו החוקרים כי בצוע דימות (CT ואנגיוגרפיה) לוקח כ-8.5 דקות נוספות, אך זמן זה אינו משפיע על זמן door-to-needle במטופלים אשר עוברים תרומבוליזה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור תוצאות המחקר ניתן להתקדם עם הערכה וטיפול במטופלים עם ארוע מוחי חריף גם לפני חזרת תוצאות בדיקת הקראטינין.
XX European Stroke Conference (ESC)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!