מתוצאות מחקר חדש שהוצג בכנס ה-American College of Cardiology עולה כי הסיכון לשבץ מוחי ואירוע איסכמי חולף (TIA, או Transient Ischemic Attack) נמוך יותר משמעותית לאחר שלוש שנים בחולים עם פרפור פרוזדורים לאחר טיפול באבלציה באמצעות צנתר וגלי רדיו, בהשוואה לחולים תחת טיפול אנטי-אריתמי.

החוקרים גם מצאו מגמה לפיה שיעורי האשפוז עקב אי-ספיקת לב היו נמוכים יותר בחולים לאחר אבלציה, אך ממצא זה לא היה מובהק סטטיסטית.

לדברי החוקרים, הסקירה הינה ניסיון להבין מה צפוי לעלות במחקר CABANA (Catheter Ablation Versus Antiarrhytmic Drug Therapy for Atrial Fibrillation), שמטרתו לבחון אם אבלציה עדיפה על טיפול תרופתי בהפחתת הסיכון הכולל לתמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים. מעבר לשיעורי התמותה, שיעור האירועים המוחיים הינה תוצא משני חשוב. עם זאת, מחקר ה-CABANA עדיין מצוי בשלב גיוס החולים והתוצאות לא צפויות לפני שנת 2015.

בשלב זה, החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית של אירועי שבץ מוחי / אירוע איסכמי חולף והחמרות אי-ספיקת לב בחולים עם פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה ע”י צנתר וחולים שטופלו בלפחות שתי תרופות שונות לאיזון קצב הלב. הסקירה כללה 801 חולים עם פרפור פרוזדורים, כאשר 75% מהם נטלו תרופות לאיזון מקצב הלב.

הטיפול באבלציה לווה בירידה של 40% בסיכון לשבץ מוחי וירידה לא-משמעותית של 37% בסיכון לאירועי אי-ספיקת לב. 70% מהמשתתפים נטלו טיפול ב-Warfarin בתחילת המחקר, שיעור שירד ל-50% לאחר שלוש שנים בשתי קבוצות המחקר. החוקרים טוענים כי מדובר בממצאים מפתיעים , אך על בסיס הנתונים, אינם יכולים לקבוע אם החולים טופלו באופן הולם ב-Warfarin. לאחר שלוש שנים, 40% מהחולים לאחר אבלציה נטלו תרופה אנטי-אריתמית כלשהי, בהשוואה ל-60% מהחולים בקבוצה המקבילה.

אעפ”י שהיקף הירידה בסיכון לשבץ מוחי / אירוע איסכמי חולף הייתה מעט מפתיעה, יש להתייחס לממצאים בזהירות. עם זאת, התוצאות מספקות תמיכה למחקרים הנערכים בימים אלו.

מתוך כנס ה-American College of Cardiology

לידיעה במדסקייפ