מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמה בגיליון ה-26 ביוני 2010 של ה-Lancet והוצגה בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לסוכרת (ADA), עולה כי נמצא קשר בין סוכרת ובין סיכון מוגבר למגוון מחלות ווסקולאריות, ללא תלות בגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים אחרים.
המטה-אנליזה כללה נתונים מ-102 מחקרים פרוספקטיביים על 698,782 משתתפים, שלא סבלו ממחלה ווסקולארית בעת ההצטרפות. המחקרים כללו משך מעקב בן שנה לפחות, 43% מהמשתתפים היו נשים ו-96% מהמשתתפים היו מאירופה, צפון אמריקה או אוסטרליה. החוקרים מסבירים כי 97 מחקרים נכללו בבדיקת הקשר בין סוכרת והסיכון הווסקולארי, ו-54 מחקרים נכללו בבדיקת הקשר בין רמות הסוכר בצום והסיכון הווסקולארי.
מהתוצאות עולה כי נמצא קשר עקבי בין מחלת הסוכרת ובין סיכון ווסקולארי מוגבר בכל המחקרים שנבדקו. המחקרים כללו 8.5 מיליון שנות אדם של מעקב, והחוקרים מדווחים כי חציון הזמן עד לאירוע הווסקולארי הראשון (פטאלי או לא פטאלי) היה 10.8 שנים.
החוקרים מוסיפים כי נמצא קשר בין סוכרת ובין סיכון גבוה ב-50% לשבץ דימומי. הם מציינים כי ההשפעה של מחלת הסוכרת על הסיכון לאירועים איסכמיים (דוגמת אוטם לבבי או שבץ איסכמי) היא ידועה ומבוססת, אך הקשר לשבץ דימומי ברור פחות. בטבלה הבאה מוצג יחס הסיכון (HR) לאירועים ווסקולאריים שונים בחולי סוכרת, לאחר תקנון לגיל, מצב העישון, מדד מסת הגוף (BMI) ולחץ הדם הסיסטולי:
אירוע ווסקולארי | HR (95% CI) |
מחלת לב כלילית | 2.00 (1.83-2.19) |
שבץ איסכמי | 2.27 (1.95-2.65) |
שבץ דימומי | 1.56 (1.19-2.05) |
שבץ לא מוגדר | 1.84 (1.59-2.13) |
תמותה ווסקולארית אחרת | 1.73 (1.51-1.98) |
כמו כן, נמצא קשר בין רמות סוכרת גבוהות בצום ובין סיכון ווסקולארי גבוה יותר, אך לא נצפה קשר כזה ברמות סוכר תקינות. החוקרים מפרטים כי רמת סוכרת של 7 mmol/L ומעלה נקשרה לעליה של יותר מ-70% בסיכון לאירועים ווסקולאריים. בטבלה הבאה מוצג יחס הסיכון למחלת לב איסכמית ע”פ רמות הסוכר בצום בקרב לא-סוכרתיים, לאחר תקנון לגיל, מצב העישון, מדד מסת הגוף (BMI) ולחץ הדם הסיסטולי:
רמת הסוכר בצום (מילימול/ל’) | HR (95% CI) |
<3.90 | 1.07 (0.971.18) |
3.90 to <5.60 (טווח ההשוואה) | 1.00 (0.951.06) |
5.60 to 6.09 | 1.11 (1.041.18) |
6.10 to 6.99 | 1.17 (1.081.26) |
>7.00 | 1.78 (1.56-2.03) |
לדברי החוקרים, תוצאות העבודה רומזות כי הסיכון הקרדיווסקולארי של חולי הסוכרת אינו מוסבר ע”י גורמי סיכון אחרים, דוגמת השמנה, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סמני דלקת או התפקוד הכלייתי. גם לאחר תקנון לגורמים אלו נמצא קשר בין סוכרת ובין סיכון ווסקולארי כפול. לפיכך הם כותבים כי ייתכן ומחלת הסוכרת מעלה את הסיכון הווסקולארי דרך מסלולים אחרים, שטרם זוהו.
הם מסבירים כי לגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים הקונבנציונאליים, דוגמת לחץ דם או רמות הכולסטרול, יש קשר ליניארי ברור עם הסיכון הקרדיווסקולארי. עם זאת, ממצאי המטה-אנליזה רומזים כי הקשר של רמות הסוכר בצום לסיכון הווסקולארי אינו ליניארי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!