ממחקר חדש, שפורסם בגליון פברואר של Radiology, עולה כי בדיקת MRA (Magnetic Resonance Angiography) עם חומר ניגוד, הבוחנת את כל רשת Supra-Aortic Arteries עשויה לספק הדמיה עם מרווח בטיחות גדול יותר בהשוואה לבדיקת CT Angiography או DSA (Digital Subtraction Angiography).
השוואת שלוש שיטות הבדיקה ב-80 חולים עם אירוע TIA (Transient Ischemic Attack) או תסמינים צרברווסקולרים אחרים. החוקרים מצאו כי הדיוק של בדיקת MRA עם חומר ניגוד, היה דומה פחות או יותר לזה של בדיקת DSA או בדיקת CT Angiography בזיהוי היצרויות גדולות מ-50% בצוואר ובכלי הדם בתוך הגולגולת. החוקרים מאמינים כי לאור הממצאים הללו הם מאמינים כי יולכו לזהות היטב היצרויות טרשתיות משמעותיות.
החוקרים טוענים כי בדיקת MRA מתאימה למרבית הנבדקים העוברים הערכה בחשד לשבץ. היא אינה מלווה בחסרונות המוכרים של בדיקת CT או DSA, כולל פגיעה כלייתית של חומר הניגוד וקרינה מייננת. בדיקת MRA דורשת כמות גדוליניום קטנה, עם פרופיל בטיחות טוב בהרבה.
המשתתפים עברו בדיקת MRA של הראש והצוואר ושני בודקים בלתי-תלויים השוו את הדיוק האבחנתי של ההדמיה עם אלו של CT Angiography, שבוצעה ב-12 חולים ובדיקת DSA שבוצעה ב-13 אחרים.
ב-97% מהסגמנטים שנבדקו בעורקים הקרוטידים ומערכת Vertebrobasilar סווגו הדמיות MRA כאבחנתיות או מצוינות.
עבור שני הבודקים, בדיקת MRA עם חומר ניגוד עמדה בקורלציה משמעותית עם בדיקת CT Angiography וגם עם DSA בקביעת דרגת ההיצרות העורקית (p<0.001 לכל ההשוואות). הרגישות והסגוליות של בדיקת MRA באבחון היצרויות, בהשוואה לבדיקת DSA, עמדו על 94% ו-98%, בהתאמה, עבור בודק אחד ו-100% ו-98%, בהתאמה, עבור הבודק השני.
הדיוק האבחנתי של MRA במחקר היה תלוי במרכיבים של שיטת Siemens שהיתה בשימוש. במחקר השתמשו במגנטים מסוג 3.0-T, בניגוד לסטנדרטים של 1.5-T, ומערכת גלי רדיו מתקדמת של 32 ערוצים. שילוב כל אלו יחד איפשר לבצע הדמיה ברזולציה גבוהה בשטח שדה גדול. בצורה זו ניתן לבחון כמעט כל כלי דם המספק דם למוח, מהמקור שלו לכל אורך הדרך מבית החזה לראש.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!